פלדה קרה

לא באמת קר אבל ככה זה כשעייפים. העיניים נעצמות. השמש הסתלקה מוקדם וחושך הגיע. וכן קר. אז בואי. המעבר שבין הבחוץ לבפנים. שם הקסם. את יודעת מה יקרה. לא. את חושבת שאת יודעת מה יקרה. בואי. נעים פה. ספה רכה ועמוקה. כתפיים רחבות. ידיים חזקות. תני לי לקלף ממך. תני לי לשטוף ממך. תני לי להכין אותך למה שתכף יבוא. אבל קודם תתחממי. קודם תחתכי את כל היום הגרוע הזה החוצה. יש פה נרות נעימים. יש פה מספיק לשנינו. תני לזה לצנוח. תני לעיניים להיסגר. תני ליד שלי לרפרפ עלייך. ככה ממורד הצוואר עד הגב התחתון. והכל לאט. תירדמי. אני פה. נשחק כשתתעוררי.