שבת שלום. תהיו טובים לעצמכם, לקרובים ולרחוקים
שבת שלום. תהיו טובים לעצמכם, לקרובים ולרחוקים
הגענו לשלב הזה שצריך לתאם את המציאות כדי שכל התנאים יתאימו לקיום סקס. ארוחת שבת או חג, מבטלות כל אנרגיה ומחשבה מינית. אבל המצופה הוא שלפחות בשבת בבוקר, נטולת ילדים, יהיה סקס וכמה שיותר, אבל הבוקר התחיל ברע. היא בעצב וכעס עצמי ואני שמנסה להוציא אותה מהמקום הלא טוב הזה, רק שופך שמן למדורה. בסוף היא נרגעה וקיבלה את האהבה שלי ורגע לפני שהיינו צריכים לקום להתארגן לדייט שלנו, היא שאלה אותי אם אני רוצה לגמור. ידעתי שהיא לא במצב רוח לגמור בעצמה ואני יודע כמה זה משמח אותה לראות אותי גומר.
בדרך כלל, בשלב הזה, אני יורד על הברכיים ליד הצד שלה במיטה ומאונן, אבל הפעם, רציתי להיות קרוב יותר, אז ירדתי על הברכיים לצידה על המיטה. עמד לי חזק, הרבה זמן, הזין שלי לא עמד ככה. היא ליטפה לי את הראש, כשהתחלתי לשפשף את הזין ואז האצבעות שלה, עברו לחזה שלי והשתדלתי לא לקפוץ, גם כשהציפורניים שלה עברו על הפטמות הכה רגישות שלי. התמסרתי למגע שלה, לצורך שלי להיות שלה. "אני קרוב, המלכה. את מרשה לי לגמור?", אני אומר בהתרגשות והיא מסכימה. עוד כמה שפשופים ואני גומר על המגבת שהיא הניחה לצידי, מבעוד מועד.
הרגשתי כאילו ירדו לי כמה טונות של אבנים מהגב ואז היא ביקשה עוד חיבוק אחד לפני שקמים להתלבש. חיבקתי אותה, חיבוק גדול ומלא באהבה והכרת הטוב ואז משום מקום, מצאתי את עצמי עם הפטמה שלה בפה. ינקתי אותה בהתמסרות ומדי פעם נגסתי בה בעדינות, כמו שהיא אוהבת. אני יודע כמה קשה לה עכשיו להגיע לרינטימיות כזאת, אבל אני מתמסר אליה, כל העולם הצטמצם לפטמה שלה בפה שלי ועוד כמה דקות גם לאצבע שלי על הדגדגן שלה.
אני יונק אותה בתאווה והאצבע לוחצת על הדגדגן, אני משתדל לא לנגוס חזק מדי בפטמה ולא ללחוץ חזק על הדגדגן. כולי מסור אליה וקשוב לגוף שלה ואני נוגע בה בהתאם. לאט לאט אני מרגיש שהיא נרטבת ואני אוסף קצת רטיבות עם האצבע ומגרה את הדגדגן. היא לאט לאט שוקעת למעין רוגע ומרשה לעצמה להנות מהמגע שלי. אני יודע שבחגירה עמוקה ומהירה, היא תגמור תוך דקה וחצי, אבל אני מרגיש כמה היא צריכה את הזמן הזה ואת הסבלנות שלי אליה, כדי להגיע לאורגזמה המיוחלת.
היה שלב שכבר חשבתי שזה לא יקרה לעולם והתחלתי לאכול סרטים על עצמי, אבל אז היא שלחה יד והחזיקה את הזין הרפוי שלי וזה נתן לי פשוט שקט נפשי כזה, ניקה את המחשבות המחורבנות האלה וחזרתי להתמסר לגוף שלה. התמסרות לפטמה ולדגדגן. הגוף שלה התחיל לרעוד ואני מרגיש את הרטיבות מתגברת אבל אני סבלני וקשוב לצורך שלה ואז בהפתעה אני מרגיש את הגוף שלה מתקווץ והיא פורצת בבכי מטורף.
מפה לשם , עשינו יום כיף בעיר הגדולה, קצת תרבות וחזרנו הביתה מרוצים ומאוהבים.
שבוע טוב, שנדע בשורות טובות
אני לא יודע איך לספר לה את מה שעובר לי בראש ובין הרגליים. הפנטזיות שלי מתערבבות עם זכרונות שלנו ומייצרות התרגשות שאני לא יודע איך להכיל, אז אני מאונן, על הברכיים, מול המראה. אני לוחש מילים, משפטים שמהדהדים לי בנשמה ומרעידים אותי מבפנים, אי אפשר למדוד את עצמת הרעידות. אני יורד נמוך, נמוך מים המלח, אני מתבייש בעצמי, מתבייש על חלק מהמחשבות שרצות לי עכשיו בראש ומעמידות לי את הזין.
אני מדמיין מה היית אומרת אם היית כאן וזה מפחיד אותי ומחרמן אותי עוד יותר. את משפילה אותי עוד ועוד ואני בשיא הרגש, אולי בעצם בתחתית, אי אפשר לדעת. אני משפשף את הכיפה של הזין וכל נגיעה שולחת כמו מכת חשמל למוח שלי שכבר נמצא באובדן חושים מוחלט. אני לא יכול להפסיק אבל לא רוצה שהבועה הזאת תתפוצץ אבל זה כבר לא בשליטתי.
העולם מצטמצם לכיפה של הזין שלי ואני רועד מרוב התרגשות, מאהבה, מתשוקה, מבושה, מכניעה, מתחושת השפלה. אני עוצם עיניים חזק ועוד נגיעה בכיפה ועוד אחת וזהו אני צועק, מתפרק ופולט לרצפה שלולית של זרע סמיך ועכור במיוחד. הזין מצטמק ואני עדיין מחזיק אותו. אני לא יודע איפה אני ומה אני ואיך הגעתי לכאן ולאן אני הולך מכאן. אני עוצם חזק את העיניים וזה לא עוצר את הדמעות.
הזרע הסמיך שעל הרצפה הופך לנוזל שקוף. בראש אני מספר לה בערב, שלא יכולתי להתאפק ושאוננתי עם כל הסטיות והזימה הכי מטונפת שהמוח שלי יכול לייצר ושאני מצטער שאני כזה חלש ולא ממושמע והיא מחבקת אותי ואומרת שזה בסדר ושהיא אוהבת אותי כזה סוטה.
שהזין שלך גדול יותר