לפני 4 שנים. 27 במאי 2020 בשעה 3:07
מתוך בדידות אני כותב
בתוך יאוש אני מתפלל
לה לה לה...
וכשזה לא עובר וכשנגמר הכח
אני הולך לשכב ולעצום עיניים
ולחכות ולחכות ולחכות
או כאבים ארורים נבזיים
אני לא נכנע בינתיים
לה לה לה...
אביב גדג' שר את חברו היקר, גבריאל בלחסן, שעזב את עולמנו לפני כמעט 7 שנים... אני אוהב את השיר הזה בגלל האופטימיות שבו
נרדמתי עם השיר הזה ואני מתעורר איתו ליום חדש ועמוס שמתחשק לי להישאר במיטה לנצח...
