נאמנות ותשוקה

הוֹי, וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לֵיל
חֶרֶשׁ נָשְׁקוּ צֵל אֶל צֵל
אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ,
אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ 

(מתוך יד ענוגה, זלמן שניאור)

לפעמים כל מה שאני צריך זה את המגע הקטן הזה שיוריד אותי על הברכיים ויתן לי את האישור להיות שלך. לפעמים כל מה שאני צריך זה את האישור לתת לכנוע המתמסר שבי לצאת החוצה בכל הדרו. לפעמים אני פשוט צריך שתובילי אותי, בדיוק למקום שאני צריך להיות ושם, במגע עדין, תראי לי כמה טוב אני עושה לך, כמו שאף אחד אחר לא יכול...