הרצוי והמצוי שלי בסוג של קונפליקט תמידי ! פעם רציתי להיות @#^% ; הלכתי עם הראש בקיר, הייתי קרוב, השארתי סוג של חותם, גם אם הוא קטנטן, גם אם הוא נקודתי, אבל השארתי. הגעתי קרוב אבל לא לנקודת היעד הסופית; היה לי ברור שנכשלתי והבנתי שהרצוי והמצוי לא יפגשו, אז פרשתי ב"שיא". עברו כבר כמה שנים טובות מאז ומדי פעם אני חוזר לחלום שלי, סוג של חלום ילדות שלא התגשם במלואו.
שנים אחורה, הרצוי והמצוי לא הגיעו לעמק השווה והשאירו לב שבור ומדמם. היתה לי נטייה להתאהב מהסיבות הלא נכונות ו/ או בנשים הלא נכונות. היתה אישה אחת שהצליחה למלא לי את החלל אבל הרצוי והמצוי לא נתנו שזה יוכל להתגשם.היא נפרדה ממני והשאירה אותי מדמדם ופגוע. לקחו לי שנים להתאושש. אותה אישה, תמיד נמצאת שם, היא דמות משפיעה מאוד על החיים שלי. היום אני יכול להגיד בלב שלם שהיא עשתה את המעשה הנכון, בשבילי ובשבילה וזאת אחת הסיבות שתמיד ישאר לה מקום חם בלב שלי.
אחריה, כבר הגיעה האחת והיחידה, זאת שמלווה אותי מאז ובתקווה תלווה אותי עד הרגע האחרון של החיים שלי. אשת חיל על אמת, אישה נפלאה, חכמה, מבריקה, אוהבת... כמה אהבה ?! אהבה גדולה, אמיתית, למרות שכל אחד מביא את המטען האישי שלו, הדברים הטובים מייצרים חיבור עוצמתי, שאין טוב ממנו, אבל כל אחד מאיתנו מביא את חוסר הביטחון שלו וכאן הרצוי והמצוי הולכים לכיוונים הנגדיים. תמיד חשבתי שאני אצליח לשנות אותה, לגרום לה לשחרר את המשוקולת שיושבות לה על הלב, הצלחתי חלקית. חשבתי שאם אהייה שלה, עוד יותר, היא כבר תתן לי לתקן אותה.
לפני שנים, אמרתי לה שאני רוצה להיות שלה, להתמסר אליה, לשרת אותה. ראיתי בכניעה ובהתמסות דרך מיוחדת להראות לה את האהבה שלי אלייה. זה התחיל מתוך משהו תמים וממחשבה שזה יעניק לה רשת ביטחון וקרקע יציבה כלכך שיפסיקו את "הרעשים" שמעיקים עליה ומפילים אותה כל פעם מחדש וזה לא מגיע לה, כי היא כזאת מדהימה, חכמה ברמות שלא פוגשים כל יום, מבריקה ובעיקר מלאה באהבה. רציתי להעריץ אותה, בצורה הכי תמימה ורציתי להעריץ אותה בצורה הכי זנותית, סוטה. רציתי שהוציא את כל התשוקה שהיתה עצורה בי שנים רבות, רציתי להוציא הכל ממני, בצורה הכי בוטה, בצורה הכי הפוכה ממה שאני במציאות.
האהבה שלי מחוברת לתשוקה, אי אפשר לנתק אותם, אני לא אדם שמסוגל להתמודד עם סטוצים או סקס ללא מטרות רגש... כשאני מתפשט אני פותח את הבטן וחושף את הלב שלי. כשאני נותן לה לגעת בי, אני רוצה שתכניסי את היד עמוק ותגעי בנשמה שלי, שאני חודר אליך, אני בעצם מחדיר אותך לנשמה שלי. כשאני מתמסר אליה אני הכי שלם, כל הרעש נעלם ואני יודע לאן אני הולך, הכל כלכך ברור. כשאני יורד למטה וחווה את רגעי ההשפלה, אני מרגיש שזה מקומי, מרגיש שלם.
אני יודע כמה היא מפחדת ולשחרר את המעצורים ולתת למלכה שבה לפרוץ החוצה. אני יודע שקשה לה להשפיל אותי, להוריד לי סטירה כשלא ביקשתי רשות או שהתרשלתי בתפקידי, אני יודע כי היא מסתכלת עליי ורואה את הגבר שלך, האיש הזה שלא ויתר עליה ותמיד נלחם עליה, זה שבזכותו היא כאן (למרות שאני שונא שהיא אומרת את זה), זה שאפילו אוקיינוס לא הצליח לעצור את הלב שלה... הגבר הזה שתמיד שם בשבילה ועוטף אותה בחום ואהבה, הגבר הזה שהוא אבא של הילדים שלה, הגבר הזה שהיא אוהבת מכל הלב... איך אפשר להשפיל אותו ?! היא הרי רק רוצה לאהוב אותי ולמלא כל חלל קטן בחום ?! אני מבין את זה כלכך... אני בדיוק שם לפעמים.
איך עושים את המעבר הזה מבעל לעבד הכנוע והמושפל שאני צריך להיות ?! איך היא הופכת מאישתי האהובה למלכה שרק רוצה להשתמש בי ?! איפה עובר הגבול בין הזוגיות והמיניות ?! איך מצליחים לערבב את זה ביחד עם ניהול משפחה ?! איך אפשר לעבור מאבא ואמא למלכה ודילדו ?! איך מייצרים סימביוזה בין המציאות והתשוקות, בין המשכנתא והרצון שתזייני לי את הצורה ושתשפילי אותי עד עפר ?! איך לוקחים את כל הפנטזיות שלנו והופכים אותן למציאות בלי להרוס את כל הטוב הזה שהקמנו ביחד? איך מביאים את הרצוי והמצוי לעמק השווה ??
