אני אוהב להקשיב הרבה יותר מלדבר. אז נכון שאני יכול להיות חפרן רציני, אבל תמיד אני אבחר קודם להקשיב מאשר לדבר. בצעירותי נמנעתי מלהכנס לשיחות מטופשות כאלה כמו על "בנות" ובשלבים מאוחרים יותר על פוליטיקה. שנים רבות שמרתי על עצמי, כי ידעתי שהדעות שלי אחרות ושזה לא בטוח יתקבל בברכה, בקרב סביבתי וחבריי.
הרשות החברתיות (כולל זאת ממש) נתנה לי יכולת להתבטא ולהרגיש שייכות לאנשים שחושבים ומרגישים כמוני. זה אמנם עלה לי ביוקר והאמת שהפצע לא הגליד לחלוטין, אבל זה כבר סיפור אחר...
תמיד אהבתי להקשיב לשיחות של אחרים, לשמוע חלקי שיחה ולדמיין לעצמי מציאות מקבילה, בה אני לוקח חלק כזה או אחר, בעיקר פותר תעלומות ומציל אנשים מסכנות ומהצד האפל שלהם.
תמיד חלמתי להיות זבוב על הקיר, להקשיב לאנשים, בלי שידעו שאני שם.. להקשיב לשיחות של אנשים, לדעת מה הם חושבים באמת לשמוע את כל מה שמסתירים מאיתנו, לשמוע ולראות את הדברים הכי מטונפים וסוטים שלהם.
המחשבה לראות אנשים (גבר, אישה או כל שילוב אפשרי אחר) במצבים אינטימיים, בסקס סוער חסר מעצורים תמיד גירתה אותי (מעולם לא קרה אם להיות כנה). המחשבה להיות נוכח/נפקד בסיטואציה שטופת זימה ולא לעשות כלום, רק להסתכל, להקשיב לקולות, מעבירה בי רטט בכל הגוף.
אולי זה מה הוביל אותי להימשך לפנטזיות קאקולד (או איך שכותבים את זה)... האקט הזה מכיל בתוכו רמות אינטימיות וגירוי מטורפות שקשה לי להסביר... הידיעה שהיא נמצאת עם גבר אחר, תמיד הטריפה לי את החושים. זה תמיד נגע עמוק בנשמה שלי, נגע בחולשות שלי, ערער את הקרקע שדרכתי עליה, אך עם כל זאת, העצים בי את האהבה הכי טהורה שלי אליה, העצימה את החוזק שלנו... אני בספק, אם הלב שלי יעמוד בלראות אותה עם גבר אחר. אני בטוח שהיא לא תעמוד בלראות אותי נפגע מזה או עם אישה אחרת, אז לבינתיים זה ישאר רק כפנטזיה.