סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 4 שנים. 23 ביולי 2020 בשעה 6:05

האצבעות שלי הרטיבו אותה והובילו אותה מספיק קרוב כדי לגמור כשהיא רוכבת עליי, כמו שהיא הכי אוהבת. אספתי את הגמירה שלה, מרחתי על הזין שלי והתחלתי לאונן מולה. הפעם היא רצתה שאגמור בתוכה, שנינו ידענו שאני לא אצליח להחזיק מעמד יותר מדי זמן... אצלי בראש זה יותר משפיל לגמור בתוכה מהר מאשר לאונן מולה במקום לזיין אבל אולי בעצם זה לא כזה נורא כי בסופו של דבר, אני חרמן עליה, אני חושק בה, אני רואה את התחת הגדול שלה ואני לא מסוגל לעמוד בזה ומהר מאוד אני אגמור, אולי זה דווקא יכול להראות לה את ההשפעה הגדולה שיש לה עליי.  

גמרתי חזק, תוך דקה או אולי שתיים, הרגשתי איך אני מרוקן את הביצים שלי שמאבדות משקל עודף. הפעם לא התביישתי ולא אכלתי לעצמי את הלב, גמרתי בעונג ואפילו לא בכיתי כמו שקרה כמעט בכל הגמירות האחרונות שלי. היא נראתה זוהרת ומאושר מתמיד ונרדמה עם חיוך על הפנים. (מסביר את הפוסט הזה)

זה הזמן שלי לעמוד במילה שלי, להגשים משימה שאני רוצה כבר שנים ונדיר שמצליח לבצע. זה בער בי אבל הרגשתי איך כל החרמנות יוצאת ממני ומשאירה אותי ריק לחולטין. אחרי כמה דקות הצלחתי להרים את עצמי. כל מה שהייתי צריך, היה לפסק את הרגליים שלה היא התעוררה בבהלה, חיבקתי אותה, ליטפתי את ראשה ולחשתי באוזנה "את מרשה לי לטעום אותי ממך?" היא ענתה בחיוב ופיסקה רגליה. הכנסתי את ראשי אל מקדשה המבריק וליקקתי בעדינות... הגמירה שלה ושלי היו מעורבות יחד למעדן שאי אפשר להסביר במילים. הרגשתי כלכך שלם, כלכך ראוי. נשכבתי לצידה ולאט לאט נרדמתי עם המיצים והריחות שלנו ועם טעם של עוד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י