יכולות היזמות דיי גרועות... אני תמיד אעדיף להישאר באיזור הנוחות שלי ולהסתפק במה שיש. בגדול זאת חרא של תכונה ואני מנסה להילחם בה בתחומי החיים האחרים ולא רק במה שקשור למיניות.
שנים שהיא מתחננת בפניי, ליזום, להוביל, להראות לה שאני חושק בה ורוצה אותה, אבל לך תסביר לה שאני צריך בדיוק אותו דבר. אני צריך להרגיש שהיא רוצה אותי, אני צריך שהיא תוביל ושהיא תחליט, ואני אבצע כי ככה אני מרגיש הכי שלה ואז אני מרגיש הכי מוגן ובטוח. אפשר לקרוא לזה חרדת ביצוע, אפשר לקרוא כניעה, התמסרות... שנים לקחו לי להבין את זה ועדיין, אני לא בטוח שהצלחתי להסביר לה את זה בצורה שהיא תבין כמה אני חושק בה וכמה אני צריך אותה.
"הילדים ירדמו ואנחנו הולכים להזדיין כי אני מיוחם עליך בטירוף", היא מסתכלת עליי ומחייכת, חיוך שאומר "סוף סוף למדת לדבר". היא מחכה לי במיטה, עירומה ומשום מקום מתחילה שיחה על הגבלות וסגר ולא הגבלות של מלכה ועבד אלא מגבלות הקורונה הארורה. חילוקי הדעות מייצרים מתח רע, משבית חרמנות אבל בסוף אנחנו מצליחים להתגבר על המכשול בעזרת נשיקות... מלא נשיקות שמרכחות את המתח והכעס. היא שולפת שד ואני יונק את הפטמה בהתמסרות ואז אני מתרומם, זורק את השמכה ממנה ומפסקת את הרגליים שלה. אני מנשק את הכוס שלה מנשק בלהט, מרגיש אותה נוזלת עליי ואני שותה אותה בצימאון.
הפנים שלי מרוחות במיצי התאווה שלה וזה תמיד מדהים אותי מחדש, כמה רטיבות יוצאת ממנה מכל מגע שלי... אני מפסק את ישבניה והחור הסגור שלה מראהסימני התעוררות. אני לא מתבייש ולא מוותר ומנשק את החור של התחת שלה, מנשק, מלקק והיא נאנחת... אני יודע שהיא היתה מעדיפה לקבל עכשיו זין, אבל אני רוצה לטעום אותה, להתמסר לגוף שלה ואני אקבל את זה כי מגיע לי ומגיע לה... אני רואה שהיא מסתכלת עליי ונהנת לראות אותי לוקח את מה שאני צריך, שאני לא מתבייש ולא מפחד ופשוט לוקח את מה שעושה לי הכי טוב.
היא מבקשת ממני להתלבש בשבילה וזה מרגש ברמות שקשה להסביר. כמה שזה חסר לי, להתלבש, להתחבר לנשיות שבי, לדעת שהיא רוצה אותי גם ככה. אני לובש את הסט האדום החדש וגרביונים שחורים והיא מעמידה אותי מול המראה, "תראה כמה אתה סקסי", היא אומרת והידיים שלה כבר אוחזות בזין שלי שמתקשה מיד. היא יורדת על ארבע ואני מזיין אותה... התחת הגדול שלה, מולי ושנינו יודעים שזה מתכון מנצח לגמירה זריזה... אני לא רוצה לגמור לא עכשיו, לא לפניה, לא כלכך מהר, אולי אני לא רוצה לגמור בכלל ורק להמשיך להתבוסס בחרמנות של עצמי...
אני יוצא ממנה והזין נרפה וחוזר למימדים היומיומים. הבהלה מגמירה משתקת אותי והיא נלחצת. אני מנסה להסביר לה שזה לא בגללה, שזה אני שמקולקל, לא בטוח שהיא מצליחה להבין את זה. אני מבקש ממנה למצוץ לי ולהעמיד לי מחדש. היא טורפת את הזין שלי. היא כלכך סקסית שהיא מוצצת זין... אין לי ספק שכל גבר אחר היה מתחנן לקבל מציצה כזאת על בסיס יומי ואני... אני מעדיף למצוץ או לרדת לה, אף פעם לא הרגזתי שמגיע לסיסי כנוע כמוני שימצצו לו.
אני מסתכל עליה מוצצת ומתרגש מכמה תשוקה מתפרצת ממנה. "עכשיו, תרכבי על הדילדו שלך" אני מבקש והיא לא מבזבזת זמן ומחדירה אותי עליה. היא רוכבת ללא חשש והיא מביט בה לש את שדיה הגדולים ומתאהב בה עוד יותר, חושק בה עוד יותר... היא כלכך סקבית כשהיא משחררת הכל ופשוט משתמשת בי כמו דילדו. להרגיש אותה עליי, זאת ההרגשה הכי מדהימה שיכולה להיות. אני קרוב כלכך ומנסה לעצור, פעם פעמיים ואז אני מאבד את עשתונות וגומר. בכי מתפרץ מיד אחרי שאני מציף אותה בזרע. בכי של תשוקה שהתחררה, בכי של אכזבה שלא עמדתי ביעדים שלי, בכי של בושה בגבריות ה"מקולקלת" שלי. היא עוטפת אותי ומרגיעה... אני מרגיש פחות מקולקל עכשיו, יודע שאני לא יכול להיות מישהו אחר, יודע שאני זה אני ואני יאהב אותה ויחשוק בה כל חיי ומה הכי גרוע יכול לקרות ?! היא תזדיין עם גברים אחרים... שנינו צוחקים והיא נרדמת בחיבוק שלי.
