את יושבת בשולחן ליד החלון, או זה בכלל בספסל בתחנת הרכבת. אני מסתכל עליך ומיד מסובב את הראש, שחס וחלילה לא נפגש במבטים. מבט אחד יספיק כדי לחדור לי לנשמה וללחוץ בדיוק על הנקודה הזאת שמטריפה לי את החושים ומוציאה ממני את כל מה שלא תמיד אפשר להראות...
את תקלטי את המבט שלי עולה לאט ויורד שוב, בלתי נשלט, שוב ושוב... את יודעת שתפסת אותי על חם, אני יודע שתפסת אותי על חם... אני אבלע את הרוק ואשפיל מבט ואת לא תעשי כלום, גם לא תגידי כלום, פשוט תשחקי את המשחק. תשלבי רגליים באלגנטיות ו"בלי לשים לב" תזיזי את החצאית או השמלה, תזרי מלח על הפצעים... טוב, לא באמת פצעים...
בעולם אחר, הייתי יורד על הברכיים מולך ומתחנן ללטף את רגליך. בעולם אחר, היינו רק את ואני והיינו יכולים למשש את התשוקות הכי כמוסות שלי, בעולם אחר היינו מגשימים את הפנטזיות הכי כמוסות שלך. בעולם הזה, אני ארד על הברכיים מולך ואבקש רשות לאונן. את תרשי לי לאונן אבל בתנאי שאלקק את הזרע שאפרוק עד הטיפה האחרונה.
* פוסט זה לא נכתב על אירועים מהעבר גם לא על אישה אחרת, הוא פנטזיה בלבד והתמונות לא ממש עוזרות להרגיע את החרמנות והתשוקה המאוד ספציפית הזאת שלי *
