בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 3 שנים. 23 בדצמבר 2020 בשעה 6:42

היא לוגמת את השלוק האחרון של הקפה ומודיעה שזה הזמן ללכת להתלבש. "אפשר לבוא לאונן מולך, בזמן שאת מתלבשת", אני שואל בביטחון שמפתיע גם אותי. "ברור, דילדו", היא עונה בקצרה ועושה את דרכה לחדר השינה.

היא נעמדת מול ארון הבגדים בחוטיני בלבד וחושבת מה ללבוש ואני כבר על הברכיים לצידה, מלטף את רגליה מלמטה למעלה, עד התחת הגדול והמטריף שלה. אני לש את הישבנים שלה ומנשק אותם בתיאום מושלם. לפתע יש לי שקט בראש, אין מחשבות, אין דאגות, אין לחץ, שקט נפשי שמאפשר לגוף שלי להתענג על החרמנות שמציפה אותי ולהעיר את הזין שלי שמזקר.

היא נותנת לי להתמסר למגע שלה, לריח שלה, לכניעות שבי שזקוקה כלכך לתשומת לב. אני לא יכול להוריד את היד מהזין שלי גם כשאני קרוב. אני רוצה פורקן כאן ועכשיו, אני צריך את הפורקן הזה כאן ועכשיו.

הזין שלי כלכך קשה והכיפה כלכך רגישה למגע שיביא אותי לנקודת האל-חזור עוד כמה שניות. אני עוצם עיניים, גונח כמו חיה רעבה, פורק מטחי זרע על הרצפה ומיד אז מתפרץ הבכי שמשחרר את כל החסמים.

הזין שלי כבר חזר לגודלו הרגיל והמזערי ואני צמוד עליה, מנסה להרגיע את הנשימה. היא מלטפת לי את הראש. כאני נרגע אני פוקח את העיניים, מרים את הראש ומביט בה מלמטה, בהערצה, באהבה, בתשוקה. "אני אוהבת אותך, דילדו" היא לוחשת ואני נצמד אליה עוד כמה רגעים, נהנה מהמקום המוגן שלי.

שימודה - מרגש, כל כך מרגש.
כייף לקרוא
לפני 3 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - איזה כייף.
היא מקסימה. זכית ממש.
:-)
לפני 3 שנים
סבלנות​(סדיסט) - נצחונות קטנים צריכים להיות מכווני מטרות קטנות ונכונות. שמח באושרך.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י