הוולנטיינ'ז ממש כאן, אני מוצף מכל עבר בהודעות ופרסומות לשלל מבצעים מיוחדים לכבוד חג הקניות המקוללל הזה. תמיד שנאתי את הקטע המסחרי הזה, אפשר לחגוג אהבה גם בלי מתנות, לא?! בשנתיים האחרונות חרגתי ממנהגי המטופש ויצאתי באמצע יום עבודה וקניתי לה מתנה שהיא אפילו אהבה והשנה משתחשק לי שהיא תקנה לי משהו, אולי בעצם לשנינו ?!
לא מתחשק לי להרגיש זנותית, מתחשק לי משהו שיגרום לי להרגיש קצת נשית, הרבה סקסית אבל לא זנותית. הגבריות והנשיות שלי הן עובדה קיימת, אני לא יכול ולא רוצה להכחיש אותן. לאחרונה אני בעיקר גבר, בעיקר אבא, בעל ויש בי געגעוע עמוק לתת ביטוי לנשיות שלי ולא בדרך היומיומית והרגילה של צשומת לב לדברים הקטנים או לרגישות בלתי נגמרת.
יש לי געגוע למיניות הנשית שבי, מתחשק לי להרגיש איך הגוף הגברי שלי נעשה נעים ומרוכך, מתחשק לי לתת ביטוי לעדינות הנשית שבי, לשילוב המוזר הזה בין כל חלקי הנשמה שלי. מתחשק לי להסתכל על עצמי במראה ולראות את עצמי גבר, אבל עם בד נעים שקצת מחסה, קצת חושף, קצת מבליט את הגוף שלי, שתמיד מעורר חוסר ביטחון, אבל הפעם להרגיש ביטחון, השלמה ולהנות מזה איתך.
מתחשק לי להרגיש את הבד הנעים והשקוף עוטף את הרגליים השעירות שלי כמתנה הכי נעימה שיכולתי לדמיין. מתחשק לי שתסגרי לי את החזיה ושתסדרי לי את הכתפיות, כי תכלס, מה לי ולחזיה ואני לרוב מגושם מדי כדי לפתוח אותה, אז לסגור אותה?! מתחשק לי שתגעי בי, שתסתכלי עליי וארגיש הכי גבר שלך, הכי סקסי, הכי סיסי, הכי אהוב, הכי נחשק ובדיוק אז תהפכי אותי להכי כנוע, הכי מושפל, הכי חפץ, הכי דילדו ותשתמשי בי כרצונך כדי להרגיש הכי אישה, נאהבת, נחשקת, מסופקת.