בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 3 שנים. 13 במרץ 2021 בשעה 5:32

אני פונה מהכביש הראשי אל היער וממשיך בשביל אפר, בראש אני מריץ את ההנחיות שלה ואחרי מספר דקות מגיע בדיוק לנקודה. אני יוצא מהאוטו ומתקרב לשלה. הדלת שליד הנהג נפתחת והיא מוציאה את הרגליים ומניחה אותן על הקרקע. אני יורד על ברכיי צמוד אליה, מחבק את הרגליים שלה ומניח את הראש שלי עליה. היא מלטפת לי את הראש ולא מוציאה מילה מפיה. הלב שלי דופק וברגע מתנגנת לה מנגינה מוכרת שמנסה להרגיע. הידיים שלי מלטפות את רגליה מבעד לגרביון דק ושקוף עד לעקביה הדקים.

לפתע היא זזה ואני מרים את הראש, מסתכל לה בעיניים. היא מביטה בי, מחייכת, מפסקת את רגליה ומרימה מעט את שמלתה. הביריות נחשפות ואיתן התחתרה שבקצה הגרביון. אני מלטף את הרגליה מלמטה למעלה, עד התחרה הנעימה. הלב שלי פועם חזק יותר ויותר והזין שלי קשה ונוטף. היא מסמנת לי להתרומם ואני יודע שזה הזמן להוריד מכנסיים. התחתון הנשי שלי כבר מוחתם ואני שולף את הזין ומתחיל לאונן, כמו שהיא ביקשה מבעוד מועד. המבט שלי שקוע במשלוש שבין רגליה. הביריות בצדדים ותחרת הגרביון מלמטה. אני יודע שאסור לי להתאפק אבל אני מנסה למשוך את זה עוד קצת רק עוד קצת... הזרע שלי נוזל על רגליה ואני בקושי נושם, המבט מושפל לרצפה ואני מחזיק את עצמי לא לפרוץ בבכי.

כשהסדרתי את הנשימה התלבשתי וירדתי שוב על ברכיי לצידה. חיבקתי את רגליה כאילו כל עולמי תלוי בחיבוק הזה. נשמתי לרווחה והתחלתי ללקק את הזרע שלי. היא הרימה את ראשי, המבטים הצטלבו. "כל הכבוד דילדו", היא אמרה והכניסה את רגליה חזרה לאוטו. הדלת נסגרה ולפני שהבנתי מה קורה, היא כבר היתה בדרכה. נשארתי על ברכיי, באמצע שום מקום, הלב פועם ודמעות זלגו להן בעדינות.

 

 

* תודה לטינקבל על התמונה שהציתה את הדימיון.

** תודה ללולה על פוסט שנגע עמוק בנשמה שלי.

אישה מבפנים​(נשלטת) - שרפי מותק, הצלחת כרגיל להרטיב אותי.
אבל למרות התשוקה שאתה מבעיר בי,
פרט אחד לא ברור לי. אם היא הוציאה את רגליה
מהדלת שליד הנהג, מי היה הנהג?
מי היה שותף סמוי למעשה האהבה שלכם?
ואם אתם במקרה צריכים נהג... בפעם הבאה 😉💋❤
לפני 3 שנים
שרף אורנים​(אחר) - נראה לי שזה רק מעניין של נוחות אבל מודה שלא חשבתי על זה אבל לא נראה לי שהיה נהג או מישהו נוסף בסיטואציה, או שסתם פישלתי בפרטים הקטנים
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י