"תאונן בשבילי" היא כתבה בהודעה מפתיעה ככה באמצע היום. אז עזבתי הכל והלכתי לשירותים, נעלתי את הדלת מבפנים, הורדתי מכנסיים ותחתונים. הזין שלי היה רפוי אך מרוגש, אולי מרוגש מדי. ראיתי ושמעתי אנשים עוברים ממול, מבעד לרווח שבתריס החלון. מעניין אם הם יכולים לראות אותי ככה, חשבתי לעצמי והתחלתי ללטף את הזין שלי.
רציתי שהיא תראה אותי מאונן בשבילה, שתהייה גאה בי. רציתי להריח אותה, אבל הסתפקתי בלדמיין אותה. הזין שלי התקשה והתחיל לנטוף. מרחתי הכל והאוננות נעשתה חלקה ונעימה יותר. התרגשתי כלכך והמחשבות טסו לכל מיני מקומות זימתיים כאלה שמטריפים לי את הנשמה.
"את מרשה לי לגמור?" אני שואל רגע לפני נקודת האל-חזור. עמוק בפנים אני מבקש שהיא תגיד שאסור, שאני צריך להתמודד עם החרמנות הזאת ושזה בסדר לעמוד עם זין קשה ולא לגמור, הרי הגמירות שלי היא בעצם שלה.
"כן דילדו, אני מרשה לך לגמור", היא עונה ואני לא יודע אם אני מאושר או מאוכזב, אולי סתם מיוחם מכל הסיצואציה הזאת. אני משפשף את הזין שלי ומדמיין אותך מסתכלת עליי במבט מרוצה. מתחשק לי לגנוח, לשחרר את כל המעצורים, אבל זה לא המקום או הזמן.
כמה שפשופים ואני גומר, חזק, שופך את זרעי לתוך כף היד. שולח לה תמונה של היד מבריקה מזרע ועמוק בתוכי מחכה להוראה לה ללקק הכל, אבל זה לא מגיע ואני מורח הכל על הזין וממשיך לאונן עד שהכל נספג. עומד לי קשה והביצים שלי עדיין קשות, אבל מספיק להיום.
