שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנתיים. 24 במאי 2021 בשעה 3:47

"אני חייבת להתקלח", היא אומרת, כשאני בדרך להכין קפה. היא מורידה את הבגדים בחדר הכביסה והולכת עירומה למקלחת. אני מביט בה והחרמנות מציפה אותי. "תלך אחריה, אידיוט" אומר לי קול פנימי ומיד לאחריו הקול הנגדי משבית את הרעיון. אני מסתובב סביב עצמי במטבח ובסוף הולך לחדר. מוריד בגדים, נשאר רק עם התחתונים והזין שלי זקור כלכך, כמעט קורע את התחתון העדין.

אני פותח את דלת המקלחת ובתיאום כלכך גרוע, היא בדיוק יוצאת מהמקלחת. אני מושיט לה את המגבת והיא מביטה בי בהלם. אני מסתובב ועומד לצאת והיא תופסת לי את היד "אתה יכול לאונן, אני מרשה", אני מסמן לא עם הראש ויוצא למטבח להכין סופסוף את הקפה. הזין שלי לאט לאט חוזר לגודלו הדגדני ואני מרגיש איך אני נוטף, זה כלכך מביך אבל גם כלכך מחרמן.

אני מניח את הקפה על השולחן בסלון והיא מגיעה. "סליחה", היא אומרת בקול מבועס, "זה בסדר, זה לא היה לעניין, את לא אשמה", אני עונה ומרגיש את תחושת ההשפלה מציפה לי את הנשמה. אני מפעיל את הפרק, אנחנו שותים את הקפה, בלי לדבר.

הביצים שלי כואבות כאב עדין כזה, אבל כאב שמשתלט על הכל. הפרק מסתיים והיא מזמינה אותי לישון. אני שוכב בצד שלי, מנסה לתפוס כמה שפחות נפח. "אני יכולה לחבק אותך קצת, עד שארדם?", היא שואלת ואני מזמין אותה אליי.

היא מחבקת אותי ואני נמס בגוף גופה, נמס לתוך תחושת ההשפלה הזאת, לחרמנות הזאת ששולטת בי עכשיו. היד שלה עוברת על הבטן שלי, מלטפת את שיער גופי ומשם עוברת על פטמה אחת. אני נאנח ללא כוונה, וללא יכולת למנוע את זה. היא עוברת שוב ושוב ומציפה אותי בגירוי מחשמל.

משם היד שלה יורדת אל בין הרגליים שלי, והזין שלי שוב נוטף, ולאט לאט מתקשה. אני לא שולט בעצמי ואני מתפתל וגונח. "מטריף אותי שאתה כזה סיסי מיוחם. מטריף אותי שאתה גונח ככה, כמו זונה מורעבת", היא אומרת והמילים שלה הופכות לי את הנשמה.

אני מתמסר למגע שלה, משחרר את עצמי לגמרי, גונח מתפתל, אני רק חפץ עכשיו, כלי לשימושה. כדאי שתגמור בתחתונים הזנותיים שלך, לפני שאני נרדמת", היא אומרת ומשפשפת לי את הזין מבעד לתחתון. אני לא צריך עוד הרבה כדי להתפוצץ על עצמי. שבועיים של התנזרות מתפוצצות עליי.

היא מחבקת אותי, מנשקת, "לילה טוב, סיסי שלי, תודה שגמרת בשבילי" היא אומרת ונרדמת שניה וחצי אח"כ. אני שוכב לצידה, מרוח בזרע, בקושי נושם אחרי אורגזמה כלכך עוצמתית. לאחר מספר דקות, אני קם לשטוף את עצמי, בדרך מסתכל על עצמי במראה ומחייך בגאווה.

אליזבטא - יפה הדינאמיקה שלכם, התרגשתי לקרוא אין השפל הפך לגלים של גאות.
לפני שנתיים
שרף אורנים​(אחר) - תודה רבה 😘
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י