בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנתיים. 18 ביוני 2021 בשעה 13:01

אחרי שליוויתי את הילדים למסגרות ואחרי ששתינו קפה, התחלתי במבצע נקיונות. אני אתחיל עם הדבר שאני הכי שונא.. חלונות... (תמיד מפתיע אותי שאשכרה רואים משהו מהחלונות) ואז צללתי עמוק למדבר סערה המחודש אצלי בסלון, חדרי שינה, מקלחות, כיריים, מרפסת, מטבח... ברקע מוזיקה שלא שמעתי מלא זמן והאמת.. שהיה לי כיף!

היא אספה את הילדים ולקחה אותם להורים שלה, שלא יפריעו לי ולי היתה תוכנית פעולה מאוד ברורה. קודם ניקיון אח"כ מקלחת משותפת עם הדילדו. אז סיימתי את ניקיונות, הבית מבריק ומוכן לשבת. אני לוקח את הדילדו והולך למקלחת, שניה לפני שאני סוגר את הדלת, אני שומע את הדלת הראשית נפתחת..

😠    😡    🤬    😤    😠    😡    🤬    😤

יופי של תזמון... לדילדו שלום, לחרמנות שלי קצת פחות

 

שבת שלום, חברים וחברות

שבת של אהבה, אוכל טוב, שמחה, זימה, תעשו בשבילי, מלא זימה

bondman​(נשלט){FLR} - מעולה. חרמנות זה אנדרייט.
:-)
לפני שנתיים
שרף אורנים​(אחר) - לגמרי... כבר איזה שבוע אני מתכנן כל יום את הגמירה המתאימה ומשהו משתבש
לפני שנתיים
שרף אורנים​(אחר) - אני אוהב את תחושת החרמנות, אוהב מאוד את הפורקן העוצמתי לאחר התאפקות או התנזרות, אבל זה אצלי זם בא עם גמירה מהירה, לרוב מהירה מדי ואז נפילה ואכזבה כלכך עמודה. צריך למצוא את האיזון המתאים, לצערי זה לא תמיד מתאפשר בגלל שככה זה במציאות. אני צריך ללמוד לבקש רשות לפורקן לפני שאצליח להחזיק מעמד וגם אם לא אחזיק מעמד, לדעת להתרומם מהבושה ולתת לה להשתמש בי אם היא רוצה.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י