לפני שנתיים. 8 באוגוסט 2021 בשעה 3:59
חשבתי עליך אתמול, גם שלשום, גם לפני
חשבתי עליך, ניסיתי להפוך אותך למוחשית
חשבתי עליך, דמיינתי אותך, דאגתי
חשבתי עליך ולא יכולתי לעשות דבר
אז חשבתי מחשבות של זימה כדי להפסיק לחשוב
לעיתים היית גם שם וזה הבעיל אותי
רציתי להוציא אותך משם ולשמור עליך טהורה
אז חשבתי מחשבות של זימה מטונפת יותר
כזאת שמורידה אותי נמוך
כזאת שגורמת לי לגמור בסתר
באמצע לילה נטול שינה
חשבתי עליך שוב
כשזקפת הבוקר שלי היתה בתפארתה
חשבתי על חיבוק, שום דבר מיני
רק חיבוק שיעטוף אותך
עד שהזקפה נעלמה כלא היתה
ונשארתי חרמן
אני כמעט תמיד חרמן
רק חוסר הביטחון שלי והעצב שבא אחריו
הופכים את החרמנות לתסכול
ואני חוזר אחורה כאילו שום דבר לא קרה
חוזר לקונכיה של עצמי
זאת שמגינה עליי רק בכאילו
אז חשבתי עליך שוב
רציתי להיות הקונכיה שלך
אבל מה לי ולקונכיות ?!