"אחרי שתחלים, נזדיין מלא... אם תרצה", היא אומרת כשאני מלטף לה את הבטן ומתלבט עם לעלות למעלה לשדיים או למטה, אל בין רגליה. "אני רוצה אותך כלכך", אני לוחש, "אני מתגעגע לגעת בך, אישה יפה שלי". היא מחייכת ומודה לי על המילים האלה, שזאת כבר התקדמות, כי בדר"כ היא תנסה להסביר לי שהיא סתם שמנה. שימח אותי שהיא הכילה את הרגש שלי והרגיש לי הגיוני לחכות עוד קצת. "אני עדיין דואגת לך ולא מסוגלת לחשוב על סקס, בטוח לא על לגמור". הכנות הזאת עשתה לי נעים בלב, המחשבה שהרעב שלי אליה חוזר עשו לי נעים במקומות אחרים ושהכאבים נחלשו (תודות לכדורים הוורודים) אבל עדיין הרגל לא נכנסת לנעל ועדיין כואב, אבל יחסית לסופ"ש, זה כלום... נעים להרגיש את החרמנות מתעוררת בי שוב.
בחודש הבא, נחגוג יום נישואין ומתחשק לי כלכך, קצת זמן איכות, רק שנינו. מתחשק להיות בריא עד אז, לשפר את הכושר. מתחשק לי להרגיש סקסי במיוחד בשבילה, מתחשק לי לגרום לה להרגיש סקסית וביחד לקחת צעד אחד קדימה... מתחשק לי סופ"ש של זוגיות, אולי קצת אומנות וזימה סוטה, מתחשק לי לגרום לה להיות הרבה יותר מלכה ולי להיות כנוע מתמיד... לבינתיים אני מחדש את מלאי הטיוטות שלי, אז צפו לשטף חרמנות
