ביומיום, אני גבוה ממנה באיזה ראש. כשהיאצעולה על עקבים, היא בגובה שלי ותמיד זה מטריף אותי, כשהמטבים נפגשים.
בצעירותי היתה לי נטייה להתאהב בנשים גבוהות ממני, ליתר דיוק, היו שלוש כאלה ושלושתן נפנפו אותי באכזריות בגלל עניין הגובה... הן התביישו להסתובב עם גבר נמוך מהן. זה שבר לי את הלב.
תמיד פינטזתי על נשים גדולות (מלאות וגבוהות) והאמת שגם בפנטזיות שלי על גברים... הגבר אמנם חסר זהות אבל הוא גבוה וחסון ממני וכמובן עם זין גדול משמעותית משלי. כנראה שזה נכון, שאומרים, שאתה לא מתחתן עם הפנטזיה שלך... אבל במקרה שלי, אולי יש משהו עוד יותר מחרמן בזה שהיא נמוכה ממני ועדינה כזאת ?
אני לא יודע מאיפה בא ולמה, אבל התמונה הזאת, הבוקר, העירה בי את המחשבה הזאת והזכירה לי את הצורך העמוק שלי, להיות שייך, להיות כנוע, מושפל, חלש ופגיע, אבל בעיקר שייך. לאחרונה, רצות לי מחשבות על קולר, עליה יושבת על הספה ואני על הרצפה, מקולר והיא מחזיקה אותי ברצועה כמו איזה חיית מחמד
