הייתי על הברכיים, עם זין רפוי, רציתי פורקן והמחשבות רצו לכל כיוון. "אולי נזמין אותו לפה?", אמרתי לה אצלי בראש. "סיכמנו שהמיטה שלנו מחוץ לתחום, לא?", היא ענתה. "תשאלי אותו, אולי הוא יזרום", אני ממשיך בשיחה וירטואלית. כשהרצתי בראש שלי אותה מזמינה אותו, לבוא לזיין אותה, במיטה שלנו, הזין שלי סופסוף התעורר והזדקר. שניה וחצי אח"כ הוא עמד בצד השני של הדלת. אני פתחתי לו את הדלת. לא היה לי דמות של גבר בראש, אבל הוא היה גבוה ממני. "תודה שבאת", אני מגמגם והוא נכנס. "היא כבר יוצאת, אתה רוצה בירה?", אני שואל והוא מסמן כן עם הראש ומתיישב על הספה. "תודה, דילדו", הוא עונה לי שכאני מגיש לו את הבירה. הוא לוגם ואז היא יוצאת מהחדר, אני שומע את נקישות העקבים. "תביא לי גם בירה, דילדו", היא אומרת ונגשת אליו. הוא קם, מחבק אותה עם הידיים הגדולות שלו. הם מתנשקים והוא חופן את התחת שלה. אני מגיש לה בירה והולך חזרה למטבח. מביט בהם ולא יודע מה לעשות עם עצמי.
אני כלכך קרוב להתפוצצות, אז אני מנתק מגע עם הזין שלי. נשימות עמוקות מרגיעות טיפה את החרמנות שבוערת בי. אני לא יכול להפסיק לדמיין את הסיטואציה המחרמנת והמשפילה הזאת. בראש שלי, הם קמים והולכים לחדר השינה. הדלת נשארת פתוחה למחצה. אני מתקרב ונעמד במסדרון. לא מסתכל פנימה, רק מקשיב. היא גונחת, צועקת שיש לו זין גדול, שהיא אוהבת שהוא מזיין אותה. אני לא יכול יותר וחוזר לשפשף את הזין שלי. אני מדמיין אותו גונח, רעב אליה ואני אוויר, זבוב על הקיר, לא מסתכל, רק מקשיב להם... מעניין איך הייתי מגיב אם כל זה היה קורה באמת.
אני כלכך מיוחם עכשיו, המוח שלי עובד בכל הכח וזה עניין של כמה שניות עד שאני אתפוצץ ואמלא את הרצפה בזרע סמיך. אני משפיל מבט ומנסה להחזיר את הנשימה לסדרה. אני נשאר עוד כמה דקות על הברכיים, בראש שלי אני בסלון ואז הוא בא, עירום, זין זקור, הקונדום עדיין עליו. "שמעתי שאתה מת למצוץ לי", הוא אומר בזלזול, אני בולע רוק ומסמן כן עם הראש.
הוא מוריד את הקונדום ואני מתקרב אליו, יורד על הברכיים, מביט בו מלמטה. הוא מקרב את הזין שלו לפה שלי ואני מלקק אותו. בהתחלה בהיסוס ולאט לאט בלהט. לפתע הוא מנתק מגע, אני מביט באליו במבט מאוכזב. הוא מקרב את הקונדום לפה שלי, אני פותח פה גדול והוא מרוקן את כל תכולתו לפה שלי. אני בולע הכל בתחושת השפלה וחרמנות שלא ידעתי.
אני חוזר ומשפשף את הזין שלי, מהר ובראש שלי, אני שומע אותם גונחים ונאנחים שוב...
