קמתי מוקדם, היא עדיין ישנה, הילדים ישנו, סבא וסבתא ישנו. התלבשתי זריז ונסעתי הביתה. עשיתי קפה, בדקתי מיילים של העבודה ויאללה לעבודה.
אני אוהב לשטוף את הבית, זה כמו יוגה בשבילי. לפני שנים, שעוד היינו רווקים, היינו שוטפים ביחד את הבית וביום אחד, היא לא הפסיקה להתלונן, אז שלחתי אותה מהבית... "תחזרי עוד שעתיים" אמרתי ולא השארתי לה ברירה. מאז, אני משתדל, לנקות שאני לבד בבית.. אני, הליכלוך, חומרי הניקיון, המוזיקה והמחשבות.
התקליטים ירדו מהמדף ואיתם גם הספרים ואחרי ניקוי יסודי של הספרייה, כל אחד ואחד, זכה לניגוב אבק ולחזרה למקום. מדי פעם דיפדפתי בספרים... יש לי אוסף דיי מרשים, פעם הייתי משקיע יותר זמן ופתאום דפדוף חטוף, מחזיר את החשק, לשקוע לאומנות... כנראה שאי אפשר לכבות את היצר הזה, גם אם ממש מתעקשים לנסות...
בערב, אחרי אינספור שטיפות, ניקוי אבק ממקומות שלא ידעתי שקיימים בבית, החלפת וילונות, פינוי פסולת, נשנוש ראשון של אוזני המן (תודה אמא על המשלוח), הלכנו לחנוך את המקלחת החדשה, לבינתיים של הילדים (שלנו תגיע בהמשך)... היה צפוף אבל גם זה טוב, להיות צמוד אליה...
כמעט שכחתי איך זה להיות צמוד אליה, בלי בגדים. ביקשתי רשות לאונן, היא הסכימה. אוננתי ולחשתי לה באוזן, כמה התגעגעתי להיות שלה. כנראה שייקח לנו קצת זמן, לחזור לאווירה הזימתית, זה תמיד קורה אחרי תקופה שהמציאות שמה בצד את הסקס והזימה.
ועכשיו בוקר של יום חדש. היא כבר בדרך ללימודים ואני במיטה, הרגליים תפוסות ואני לא בטוח אם אני יותר עייף או יותר חרמן. מתחשק לי שהיא תקח אותי נמוך, תשפיל, תשתמש בי . מתחשקת לי זימה מטונפת, משהו חזק שיזעזע ויעיר אותי