לפני שנתיים. 25 במרץ 2022 בשעה 3:55
אחת לכמה זמן, נראה שליקום יש תוכניות אחרות. זה תמיד מגיע אחרי תקופה טובה, שבה רעשי הרקע נעלמים ואנחנו מצליחים לתת ביטוי לתשוקה שלנו, לעשות עוד צעד אחד קדימה, אבל אז הכל נעצר וחוזרים אחורה.
בתקופות אחרות, הייתי נשבר כבר, מאבד סבלנות, מתחיל לפחד ובעיקר, מאשים את עצמי, זה לא באמת משנה על מה, אבל הייתי מאשים את עצמי.
אני מתגעגע להיות שלה, באינטימיות הכי עמוקה שיכולה להיות, לתת ביטוי לתשוקה ולאהבה שלי, לצרכים הכי עמוקים שלי, אבל זה לא הזמן עכשיו, הראש והלב שלה לא כאן, כדי לתת מעצמה, את מה שאני כלכך צריך, אבל אני לא מוותר, אני מזכיר לה, מסביר לה ובעיקר חוזר ואומר, שיש לי סבלנות, כי יש לנו את כל החיים ביחד.
