שעת בוקר מוקדמת, מוקדמת מדי. אני נצמד אליה והיא שולחת יד ומלטפת את הזין שלי מבעד לתחתונים. "אני רוצה שתגמור בשבילי", היא אומרת ואני מרגיש שלא מגיע לי, כאילו מה עם הגמירה שלה?! אני זורם ומנסה לשחרר. אני לא לא זוכר, מתי היתה הפעם האחרונה שהיא נגעה בי. המגע שלה חסר לי כמו אוויר לנשימה.
תוך דקה או שתיים, אני כבר מרגיש את הזין שלי קשה ונוטף. אני מושיט יד ותופס שד והיא מעיפה לי את היד ומכאן מתחיל שיח כעוס, שיח שכבר התרחש לא מעט פעמים בעבר, על התחושה שלה, שאני נוגע בה מתוך הכרח ולא מתוך רצון, שאני נוגע בה כמו בפרוטוקול קר ונטול רגש.
אני לא מבין מאיפה זה נחת פתאום ואולי היא צודקת... אולי החוסר ביטחון שלי כלכך משפיע ואני נוגע בה באותה צורה בכל פעם?! אולי כל מה שכתבתי כאן, אולי הכל שקר אחד גדול?! אולי בכלל, אני חי באיזו בועה מנותקת?! איך היא לא רואה, איך היא לא מבינה?! אני אולי לא באמת מצליח להסביר לה את מהות האהבה והתשוקה שלי, את הצורך שלי לתת לה את כולי, הרבה לפני שאני מבקש משהו בשבילי?!
השעון סיים את כל התזכורות וצריך לקום, להעיר את הילדים, להכין מגשיות לבי"ס, לשטוף כלים... אני קם ופועל לפי התכנית, אבל הלב שלי מרוסק. איך יכול להיות, שהאישה שאני אוהב וחושק, לא מרגישה את כל מה שבוער בי?! איפה ולמה, אני נכשל, כל פעם מחדש?
הילדים כבר בבי"ס ואני מתפשט ונכנס למיטה. אני נצמד אליה ומתחילה שיחה, יותר נכון ממשיכה. "אתה יכול לעלות עליי ולחבק אותי?", היא שואלת ואני מיד עולה עליה ועוטף אותה. היא מניחה את הזין שלי על הדגדגן שלה והמגע הזה מטריף אותה. "אתה אוהב שאני משתמשת בך ככה לאונן?", היא שואלת בצורה ישירה ואני עונה בחיובי. "אני אוהב שאת משתמשת בי ומאוננת עם הזין שלי", אני חוזר אחריה.
היא ממשיכה לאונן עם הזין שלי, כאילו הייתי דילדו, ואולי בעצם, זאת חזרתי לתפקיד הדילדו האנושי, שלה. "תראה מה אתה עושה לי", היא גונחת ורועדת כולה. "עכשיו תורך, דילדו", היא אומרת, "אני רוצה שתגמור עליי", היא מוסיפה. אני חודר ואוסף עם הזין שלי את הגמירה שלה. אני מאונן מולה, עם המיצים שלה ופולט את כל המטען הגנטי שלי על הבטן שלה.
היא מסמנת לי לבוא קרוב ואני נשכב עליה, מחובקים, הזרע שלי נמרח עליי וזה ממש לא מפריע לי, הכל ישטף עוד כמה דקות במקלחת החדשה שלנו...
