מקרה שקרה, עורר תחושות מעורבות. אכזבה, פחד, כאב, בושה. מקרה שקרה, עורר תגובות שרשרת ולבסוף מילים כמו סכינים בלב, על גבול וידוי הריגה. השתדלתי להחזיק את עצמי ולא להר את כל השדים ולפתוח מלחמת עולם שלישית, כזאת שלא בטוח שנוכל לשרוד.
לפני השינה, התקיימה שיחה, התחילה בכיוון רע מאוד והתקדמה למחוזות טובים יותר ואפילו אופטימיים. חוסר ביטחון משני הצדדים מעורר את השדים ומייצר, מפעם לפעם, מתחים על גבול רעידת אדמה. פעם היינו מסיימים את היום הזה בזיון מטורף שהיה מעלים את כל הדמעות והעצב. הפעם, גם זה לא היה, אבל בבוקר, היתה שיחת המשך שהורידה מטענים והצליחה להעלים חלק גדול מהעצב.
אנחנו כלכך טובים ביחד, כמעט בלתי מנוצחים, אבל לפעמים, הכל מתבלגן ואנחנו שוכחים כמה אנחנו טובים, כמה טוב אנחנו עושים זה לזה... לפעמים אני לא מבין איך היא לא רואה כמה אהבה. יש בי, כמה תשוקה. רק לאסוף בשתי ידיים... לפעמים, גם אני מתנגד כמו אידיוט מצוי שלא מסוגל לצאת מאיזור ה"נוחות" שלו... אין ספק שהפיתרון כאן ברור... FLR... איך גורמים לאסימון שלה ליפול?
לבינתיים, יצאו לחופשה משפחתית, רחוק מהבית, אני מקווה שהשארנו את כל המטענים השליליים בבית או ב yellow בדרך... עוד מעט השמש תשקע ועוד יום יהפוך להיסטוריה, מחר יום חדש, יום מלא בהרפתקאות
🐪 🐫 🐪 🐫
