סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנתיים. 16 באפריל 2022 בשעה 6:15

החרמנות מטריפה אותי לפעמים, גורמת לי להיות עצבני וחסר סבלנות. לפעמים כל מה שיש לי בראש זה הצורך בפורקן, הרעש הזה בראש ובין הרגליים, ולא מעניין אותי שום דבר, עד שאני אגמור וארגע.

הייתי רוצה ללמוד להשתחרר מהעבדות לחרמנות וללמוד להיות חופשי ומיוחם. לתת לחרמנות לחיות בחופשיות בתוכי, בסימביוזה ולהוביל אותי להיות אדם טוב יותר.

היתה תקופה שהצלחתי להתנזר מגמירה, ללא אוננות, רק במגע איתה. זה היה מדהים אבל מצד שני, היתה לזה השפעה רעה מאוד על הביטחון העצמי שלי, על הגבריות שלי, מיניות שלי ועוד... בדיעבד, נפל לי האסימון, באיחור... הרי זה הגיוני שאם אתה מתנזר מגמירה, אתה תגמור כלכך מהר ויהיה קשה להתמסר כשהאינסטינקט האנושי זקוק לפורקן. הייתי רוצה לדעת לשלב בין העונג להישאר מיוחם ובין העונג בהתמסרות ובין העונג שבפורקן, זה יהיה החופש המושלם.

 

 

חג שמח

bondman​(נשלט){FLR} - מענין מה שכתבת כי אצלי דווקא בתקופות התנזרות לא גמרתי מהר והצלחתי לשלוט ולא לגמר בכלל גם האקטים איתה.
ואני חושב שאני דווקא אדם חלש בנושא. חחחח
אולי אתה צריך להתאמן בלהגיע לקצה ולהפסיק.
:-)
לפני שנתיים
שרף אורנים​(אחר) - תודה, חבר יקר. אני חייב לעבוד על הימנעות ממעבר לנקודת האל חזור.. לפעמים מספיק שהיא תגיד את המילים הנכונות ואני מתפוצץ. שמתי לב שביומיים-שלושה, אחרי גמירה, אני חרמן ברמות מטורפות ואז הכל נרגע ובימים לאחר מכן, החרמנות כלכך נעימה. אחרי עשרה ימים-שבועיים, זה חוזר לבעור אבל לא ברמה לא נעימה כמו בימים הראשונים, אבל אז, הגמירה שלי כלכך מהירה ועוצמתית
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י