לפני שנתיים. 16 באפריל 2022 בשעה 6:15
החרמנות מטריפה אותי לפעמים, גורמת לי להיות עצבני וחסר סבלנות. לפעמים כל מה שיש לי בראש זה הצורך בפורקן, הרעש הזה בראש ובין הרגליים, ולא מעניין אותי שום דבר, עד שאני אגמור וארגע.
הייתי רוצה ללמוד להשתחרר מהעבדות לחרמנות וללמוד להיות חופשי ומיוחם. לתת לחרמנות לחיות בחופשיות בתוכי, בסימביוזה ולהוביל אותי להיות אדם טוב יותר.
היתה תקופה שהצלחתי להתנזר מגמירה, ללא אוננות, רק במגע איתה. זה היה מדהים אבל מצד שני, היתה לזה השפעה רעה מאוד על הביטחון העצמי שלי, על הגבריות שלי, מיניות שלי ועוד... בדיעבד, נפל לי האסימון, באיחור... הרי זה הגיוני שאם אתה מתנזר מגמירה, אתה תגמור כלכך מהר ויהיה קשה להתמסר כשהאינסטינקט האנושי זקוק לפורקן. הייתי רוצה לדעת לשלב בין העונג להישאר מיוחם ובין העונג בהתמסרות ובין העונג שבפורקן, זה יהיה החופש המושלם.
חג שמח