#1
אני אוהב לבני נשים. אוהב את המגע, אוהב את היופי, אוהב את הצבעוניות, הרכות, התחרה. אוהב מאוד את הפפיון. לקחו לי שנים לאהוב את השילוב הקונטרסטי בין הגבריות החיצונית שלי לנשיות של הביגוד. עם הזמן למדתי להסתכל על עצמי במראה ולאהוב את מה שאני רואה (הייתי מתקן קצת, אבל אשאר חיובי).
מתחשק לי להכנס לחנויות, בלי המבוכה מהתגובה ההיסטרית של המוכרות (מהניסיון שלי), כאילו שנכנס איזה סוטה... כאילו, אני סוטה אבל אחרת... מתחשק לי להכיר מישהי, מוכרת קבועה בחנות, כסאת שתדע שאני בא לקנות לעצמי ולא לאישתי או למאהבת שאין לי. כזאת שתדאג לי ותקמבן אותי, תשמור לי את הדברים השווים, במידה המתאימה.
#2
לילה בלי הילדים, זה לא קרה מלא זמן וגם כשהיה לנו קצת זמן לבד, זה תמיד הגיע בתזמון מחורבן, עייפות קיצונית, כאבי מחזור, רשימת מטלות שלא נגמרת ובסוף כבר לא היה מקום לאינטימיות, לזימה, שליטה והתמסרות.
רציתי להרגיש חגיגי לכבוד האירוע, לא הספיק לי להתגנדר עם איזה סט, רציתי משהו אחר, משהו חדש (הישנים עשו את שלהם). בהתרגשות רבה, החלטתי ללכת לחנות הקרובה. בפעם הקודמת, היה לי לא נעים (ראה סעיף 1) אבל החלטתי להתגבר וללכת בכל זאת.
הגעתי ממש עם הפתיחה, הייתי לבד בחנות, רק עם המוכרת שהיתה סבלנית והפכה את החנות בשבילי. אין לי מושג מה היא חשבה לעצמה והאמת שלא אכפת לי... יצאתי עם שלל ליום-יום וגם כמה יותר חגיגיים. אני גאה בעצמי שלא וויתרתי.
#3
לא יכולתי להתאפק, אז מדדתי הכל בשירותים של העבודה. לא היה אף אחד בסביבה והיה לי את השקט, לעמוד מול המראה ולהסתכל עליי. עד לא מזמן, הייתי משתדל להימנע מלהסתכל במראה, שנאתי את מה שראיתי, התביישתי אבל עכשיו, עמדתי מול המראה והסתכלתי עליי, עירום, לבוש לבני נשים, גם חזיה, בייבידול וזה הרגיש כלכך נכון, כלכך נעים... הרגשתי יפה וסקסי. עכשיו רק נשאר שהיא תאהב את זה
