בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנתיים. 25 באפריל 2022 בשעה 5:31

בית ריק, זה משהו שתמיד רציתי כמתבגר... בית ריק, שאוכל להוריד את הבגדים וללבוש משהו נשי מהארון של אמא שלי. הייתי מסתכל על עצמי במראה, הייתי מתבייש כלכך אבל מתחרמן בצורה שלא באמת ידעתי להבין. הייתי נכנס לעולם של תשוקה מטלטלת ומגיע לאורגזמה חזקה, כזאת שלוקח זמן להתאושש ממנה וכזאת שאחריה מגיעים רגשות אשם ובושה.

עברו הרבה שנים מאז ופתאום, אני מוצא את עצמי שוב לבד בבית וצריך את הזמן הזה לבד עם עצמי. על הברכיים מול המראה. אני מרגיש הכי סקסי כשאני במקום הכנוע שלי. המחשבות רצות למחוזות של זימה שלא כל אחד יבין ויקבל, אבל זה בסדר, מותר, לא פשעתי.

הגוף שלי בהתרגשות, הנפש שלי בוערת מתשוקה והאורגזמה עוד רגע תבוא, אבל שניה לפני נקודת האל חזור, אני מנתק מגע מהזין שלי. אני מרגיש שאין לי אוויר אבל אז אני מתפוצץ וכמויות של זרע יוצאות ממני, כמו הר געש שמתפרץ.

אני נושם, נשימה אחת ועוד אחת ומביט על השלולית של הזרע על הרצפה, אני מתכופף ושואב לפה. אני בולע מהר שלא אתחרט. מעט זרע נוזל לי הפנים ואת השארית מהרצפה אני אוסף ומלקק מהאצבע.

לפני שאני מספיק לחשוב אני מצלם את עצמי, ככה עם זרע מרוח לי הפנים, ואז מיד אוסף הכל ישיר לפה. אני מיוחם בצורה שלא הרגשתי המון זמן. הטעם המריר לאט לאט מורגש בפה וזה דווקא נעים לי. אני שולח לה את התמונה והיא עונה ❤️. אני מרגיש חרטה, אולי ציפיתי לתגובה אחרת, אבל במבט נוסף, זה מי שאני, אז אין מה להתבייש ולהתחרט.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י