נתחיל עם הבשורה הרעה והמעצבנת:
היינו אמורים להנות מ 24 שעות של ביחד. ארוחת בוקר מושחתת, ביקור במוזיאון, ארוחת צהריים וחזרה הביתה לערב של זימה, אבל מרפי חייב להרוס, בפעם ה"הפסקתי לספור" בזמן האחרון, פעמיים קורונה, פעמיים מחזור בהפתעה ועוד פעם סתם מחלה ועוד דחייה בגלל עבודה... בסה"כ הגיוני... ננסה להנות ממה שיש ונמתין בסבלנות להזדמנות הבאה... סבתא שלי היתה אומרת שכל עכבה לטובה, מקווה שהיא צודקת גם הפעם.
ונעבור לבשורה הטובה והמשמחת:
הבלוג שלי חגג, אתמול, יומהולדת 3 !
הרבה השתנה מאז שהתחלתי לכתוב כאן, היו עליות, היו ירידות, היה אושר גדול והיו רגעי משבר, היו ימים שהרגשתי מגעיל, דוחה, מכוער, סוטה מטונף והיו ימים שהרגשתי מושלם, סקסי בטירוף, סוטה אבל כלכך שלם עם עצמי. היו ימים שחשפתי את עצמי, קצת חיצונית ובעיקר פנימית, היו ימים שהתביישתי ופחדתי לתת לאחרים להתקרב מדי ואתכם הסליחה.
תודה ענקית לכל מי שקורא בסתר, תודה לכל מי שמלייק, תודה לכל מי שמגיב, גברים, נשים ומה שבאמצע. תודה על אדומות, סגולות. תודה על קבלה, תמיכה, עידוד. תודה רבה, זה כלכך לא מובן מאליו. אוהב אתכם וגם אתכן! תודה רבה.
