בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנה. 27 ביוני 2022 בשעה 3:21

שבת בבוקר, מתעוררים הרבה לפני השעון המעורר. אני נצמד אליה מאחורה ואוסף את השדיים שלה. הזין שלי מתקשה, רק מלגעת בה . יש בי רעב בלתי נגמר, אליה. רעב לגעת, להרגיש, לטעום, להריח. רעב להתמסרות טוטאלית, צורך לכניעה והשפלה. 

"אני רוצה שתגמור בתוכי", היא אומרת ומפשיטה אותי. אני עולה עליה ומצמיד את הזין שלי עליה. אני משתפשף עליה וזה כלכך מטריף אותי להיות קרוב כלכך ובו זמנית להיות כלכך רחוק.

"אתה כלכך סקסי, שאתה לא מתבייש", היא אומרת. "את מטריפה אותי שאת גורמת לי להיות שלך", אני עונה לה. "אתה כלכך שלי, דילדו", היא לוחשת ומחדירה את הזין שלי לתוכה.

אנחנו מסתכלים זה על זו (וההיפך), מבט מלא אהבה ותשוקה. היא תופסת לי את השדיים ולשה אותן. "אני אוהבת את השדיים הקטנים שלך, דילדו שלי", היא לוחשת וזה כלכך מטריף אותי. "אני גם אוהבת את הזין הקטן שלך", היא מוסיפה ואני מרגיש צמרמורת והתרגשות בכל הגוף. אני מספר לה, שאני צריך שהיא תמסיך לדבר על הזין הקטן שלי, צריך את תחושת ההשפלה הזאת.

היא מלטפת לי את הראש, "בייבי אתה בפנים?", היא שואלת בהפתעה. "כן", אני עונה במבוכה. "אני לא מרגיש אותך בתוכי, דילדו שלי, הזין שלך כלכך קטן ועלוב. זה מטריף אותי כלכך והיא מרגישה את זה. "זאת הסיבה, שאני צריכה להזדיין עם גברים אחרים. גברים עם זין ענקי". אין לי שום הסבר, למה זה כלכך מגרה אותי.

ככל שהיא ממשיכה לדבר על כמה שהיא לא מרגישה את הזין שלי ועל הצורך שלה בגבר אחר שיזיין אותה, כמו גבר אמיתי, כך אני מוטרף ומזיין אותה בכל הכוח. "אני צריכה זין של גבר אמיתי", היא גונחת ואנחנו גומרים ביחד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י