הילדים יצאו לבי"ס, היא כבר בעבודה ממזמן. אני מרגיש את הביצים שלי קשות, צורך בפורקן. היד בתחתונים, הזין עדיין רפוי, רגע לפני שאני מתחיל באמת לגעת בעצמי, אני שולח לה הודעה, "את מרשה לי לגמור עליך?"
עמוק בלב, אני מקווה שהיא תגיד שלא וכבר רגשות האשם מתחילות להתרוצץ, "מה אתה מפריע לה עם השטויות שלך, יא סוטה, תן לה לעבוד בשקט", מכאן זה רק מדרון חלקלק לבוז עצמי, עד שהיא עונה "כן אהובי, אני אשמח מאוד".
"תודה, אהבה שלי. סליחה שאני חלש ולא מצליח להתאפק", אני עונה לה והזין שלי כבר זקור. "אתה לא חלש, אתה שלי ורוצה אותי וזה הכי כיף בעולם. המשרת המפנק והאהוב שלי", היא עונה ואני כבר שקוע במחשבות מטונפות, משפילות ומחרמנות כלכך.
אני גומר על עצמי, אני מתגעגע אליה, אני צריך את החיבוק שלה, עכשיו, אבל היא לא כאן. רציתי להרגיש לה שאני צריך אותה, שאני צריך להתמסר אליה, כדי להיות מסוגל לנשום, אני צריך את האהבה האינסופית שלה, אני צריך את הכניעה אליה, את ההשפלה הזאת שמשחררת אותי משליטה עצמית.
כמה דקות אח"כ, כבר בדקתי מיילים, עם קפה, לבוש תחתונים וחזיה ופלאג בתחת. הלכתי להסתכל על עצמי במראה והרגשתי כלכך סקסי.
