עמוק בלב, אני יודע שאני גבר של אישה אחת. אין לי מקום בנשמה לאישה נוספת, גם לא לגבר. אני יכול לפנטז בלי סוף, אבל במציאות, זה (כנראה) לא יקרה, אבל יש איזה קול בראש שמנסה כל הזמן לשכנע אותי, שזה בסדר, שאני אשכרה מסוגל לזה.
אני אוהב את המגע של הגוף שלה, את הריח שלה, את הטעם שלה. היא תמיד אומרת שאני מעדיף את הרגיל, הידוע ומפחד משינויים. תכלס, היא צודקת! לפעמים היא אומרת לי, שאני צריך למצוא מישהי שתשלוט בי, כמו בפנטזיות שלי, אולי גבר שיעשה אותי הסיסי שלו ואני אתמכר לזין שלו.
אינטימיות וסקס הם ביטוי עילאי של רגש ואני כולי רגש אחד גדול (ולפעמים מוגזם בטירוף), אז לוקח לי זמן להגיע למצב שאני מסוגל להחפתח מול אישה ועוד יותר עם גבר. שלא נדבר על להצליח להוריד את הבגדים ולתת למישהי או מישהו זר לגעת בי. עם אישתי זה היה תהליך של חודשים, אולי אפילו שנים, אז עם אדם זר?!
אולי זה באמת מה שאני צריך, לתת ביטוי לתשוקות שלי, להיות כנוע ומושפל בדיוק כמו שאני מפנטז, לאישה או לגבר, או גם וגם. אולי אני צריך, מדי פעם לצאת מאיזור הנוחות ולקבל את הטיפול שאני צריך. אני לא חושב שאני מסוגל.
