בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 4:47

לפני שהיא תקום להתארגן לעבודה, היא תכניס יד לתחתונים שלי ותחזיק את הזין הרפוי שלי. אני אגנח מתוך שינה. "דילדו", היא תלחש לי באוזן, עד שאתחיל להתעורר. "המלכה שלך צריכה זין, לפני שהיא יוצאת לעבודה", היא לוחשת קרוב לאוזן שלי והמילים שלה מרטיטות לי את הנשמה."תשתמשי בי, המלכה, בבקשה, תשתמשי בדילדו שלך", אני עונה לה בתחנונים.

"אבל דילדו, הזין שלך כלכך קטן ועלוב", היא אומרת כשהזין שלי עדיין ביד שלי ומוסיפה, "אתה הרי יודע שאתה לא יכול לספק אותי, אני צריכה זין של גבר אמיתי, דילדו". הזין שלי מתקשה לה ביד, הכי חזק שאפשר. "אני אעשה כל מה שתבקשי, בבקשה, תני לי לספק אותך", אני מתחנן ולפתע אני שומע זמזום שקוטע את חוט המחשבה שלי.

"אתה יודע שאני לא צריכה אותך כדי לספק את החרמנות שלי, דילדו כנוע ומושפל שלי. אתה תספק אותי בדרכים אחרות, אבל בשביל מה קנית לי את הצעצוע הזה?", היא אומרת ומצמידה את הסטיספייר לדגדגן ונאנחת. אני מביט בה ולא אומר כלום, אני בהלם מוחלט ולא ברור לי אם זה חלום או מציאות.

"אתה צריך להגיד תודה, שאני מרשה לך לראות אותי מאוננת ושאני נוגעת בכלל בזין הקטן שלך", היא אומרת ומגבירה את עוצמת הגירוי על הדגדגן שלה. אני שותק, לא יודע מה להגיד, משפיל מבט והזין שלי קשה, בוער, פועם, נוטף. "דילדו שלי, אני אוהבת שאתה כזה כנוע ומושפל", היא גונחת פעם אחר פעם, עד שהיא גומרת בצעקה גדולה.

"תודה דילדו, אהוב שלי, תודה שאתה כלכך שלי", היא אומרת, אחרי שנרגעה מהאורגזמה שלה. היא מרטיבה אצבעות בגמירה שלי ומגישה לאפי. "תריח", היא פוקדת ומיד מוסיפה, "אני יודעת שאתה מכור לריח שלי, תסניף אותי, דילדו, כאילו זאת הפעם האחרונה". אני מסניף אותה כמו נרקומן בקריז. היא מרטיבה שוב את האצבעות ודוחפת אותן קרוב לפה שלי. "תלקק", היא פוקדת ואני מסתער על האצבעות שלה, כאילו סוף העולם מתקרב.

"אתה כלכך סקסי, דילדו שלי, כשאתה מתמסר אליי, בזאת כניעה מוחלטת", היא מחמיאה לי ואני מרגיש שעוד רגע, הנשמה שלי תתפרק. "אני צריכה לצאת עכשיו ולא תחשוב אפילו לגעת בעצמך ולגמור", היא אומרת ומשאירה אותי בהלם. "בבקשה, אני חייב לגמור, את תמיד מרשה לי לגמור", אני מתחנן ופורץ בבכי ספונטני. "אני תמיד מרשה לך לגמור ואתה תמיד מתחנן שאגיד לך לא, אז הנה, אני אומרת לא", היא אומרת ואני בהלם ופולט, "כן, המלכה, תודה, המלכה". 

היא קמה מהמיטה ומתלבשת בזריזות. אני מביט בה והדמעות זולגות, הלב שלי פועם כמו משוגע והזין כבר רפוי ונוטף. "אני אחזור היום מאוחר, יש מלא ישיבות ואולי נצא כולם לשתות משהו אח"כ ואולי...", היא אומרת ומשאירה אותי במתח. "תתאפק בשבילי, זה ישתלם לך בערב", היא אומרת, מנשקת אותי  ויוצאת מהחדר.

 

 

* מבוסס על סיפור אמיתי, מהול בפנטזיה, או אולי פנטזיה מתובלת ברגעי אמת, לא יודע, להגיד בוודאות


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י