נאמנות ותשוקה

"יש לנו ענבים קשים?", היא שואלת בספונטניות. אני מיד עונה שיש. "סליחה שאני מציקה לך, אבל תוכל להביא לי", היא מבקשת והראש שלי מתמלא במחשבות על ענבים. אני שולף את הקופסא מהמקרר, בוחר לה, אשכול ירוק ואחד שחור, ענבים קשים, כמו שהיא אוהבת. אני מגיש לה את הצלחת עם הענבים ואני רואה חיוך קטן על הפנים שלה. זה כזה פשוט, בתקופה האחרונה, במיוחד היום. היא נוגסת ואני שומע קולות של עונג. "תודה אהובי, על כל הפינוקים", היא אומרת... "מה תודה?!, תפסקי רגלים ותני לי ללקק", אני אומר לעצמי, רק לעצמי...

שבת שלום, לכולם, לכולן. שבת מלאה משפחתיות, אושר, אוכל טוב...