לפעמים כוונות טובות עושות, יותר נזק מתועלת. לפעמים אני נכשל בתפקידי כבעל, אבא, בן, עובד. לפעמים האמת הכואבת והיא סטירה במאה קמ"ש. לפעמים אני יודע מה צריך אבל זה לא יוצא לפועל.
"אז אולי אני לא צריך להיות כאן", אני אומר בכעס ולא מבין בכלל מה יצא לי מהפה ..................................... אני לא באמת יכול לא להיות כאן, גם אם לא תמיד, אני הכי מוצלח ודיי רחוק משלמות. כאן זה לא רק ארבע קירות וגג, זה עולם ומלואו, לא משהו שמוותרים עליו.
היא תרדם עם שאריות של מלח מתחת לעיניים, אחרי שדיברנו ואולי אפילו הגענו לאיזה עמק השווה והבנה. גם בימי שגרה אסור ללכת לישון כועסים בטח ובטח בימים מחורבנים כאלה, שלא ידוע, מה יקרה פה עוד כמה דקות.
בבוקר, חיבוק גדול וארוחת בוקר משפחתית, כנראה שלא הכל גרוע, אפילו מצויין... ככל שעוברות הדנים המשותפות שלנו, אנחנו נעדים דומים בהרבה דברים, ונשארו עדיין חילוקי דעות, שלא נגיע להסכמה, אבל צריך ללמוד לחיות איתם. נעשה ונצליח.
יום טוב לכולם ותודה למי שקרא את החפירה הזאת
