שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני חודשיים. 20 בפברואר 2024 בשעה 6:25

שישי בבוקר, שעה בערך לפני השקמת הילדים, יקיצה טבעית. אני נצמד אליה ומכניס ידיים למתחת לפיג'מה. אני מלטף לה את הבטן, מתמסר למגע ומנסה לשחרר געגוע. היא שקועה בטלפון ואני מנתק מגע ומסתובב והיא מיד שואלת למה התרחקתי ועונה בעצמה שזהבגלל הטלפון, שמונח בצד והיא מזמינה אותי שוב, לבוא קרוב.

אני נצמד אליה ומכניס שוב, ידיים אל מתחת לפיג'מה. אני אוהב לגעת בה, אוהב את השומנים, השניצלים או איך שלא יקראו לזה. זה נעים לי ומחרמן. היא אומרת לי שהיא מתגעגעת אליי ושהשבוע הזה, נראה כמו שנה, ולא היה לנו בקושי זמן או אפשרות לקצת זמן איכות זוגי. 

אני מספר לה, שאני מתגעגע גם וכמה שאני מיוחם וזקוק לה. היא מספר לה על חרדת הביצוע שלי, על הגמירות המהירות. כמה זה קשה לי ואיך אנחנו הולכים להתמודד עם זה. היא מחזקת אותי ומצמידה את הידיים שלי לשדיים שלה וכל מגע קל בפטמות מרעיד אותה.

היא מספרת לי שהיהלה חלום שאני מזיין אותה עם סטרפאון גדול ואיך שהיא משפריצה בלי הפסקה ואני מספר על המחשבות שהיו לי השבוע וכמה אני צריך את האינטימיות איתה, שהיא לא רק זיון.

אני מספר לה שאני מתגעגע להתלבש ושאני רוצה לחזור לבקש ממנה רשות לאונן, מולה או בלעדיה, ואולי זה יעזור לגמירה המהירה שלי. היא מחייכת ואומרת שהיא כלכך שמחה, שאני משתף אותה בתשוקות לי ושהיא תדאג לשתף גם אותי ולתמוך בכל סטייה מטונפת שתהייה לי.

היא מבקשת שאשכב עליה ואני נצמד אליה עם הזין הקשה והנוטף שלי. אני מנשק אותה בעדינות, גם בצואר וליד האוזן והיא נטרפת ואז השעון מעורר מצלצל וחייבים לקום להעיר את הילדים, להכין כריכים ולהסיע אותם לביה"ס. אולי תבואי אח"כ הביתה ובמקום להתחיל לסדר את המטבח (שעדיין מחכה לשיש המקולל), נזדיין ואני אעשה כל מה שצריך, כדי לספק אותה. היא אוהבת את הרעיון אבל ברור לכולם שבמציאות הנוכחית, זה לא יקרה.

בסוף, זה נגמר בדייט עם קפה מארומה ועוגיות מהמאפיה, בחניון צמוד לביה"ס של הילדים, כשבחוץ גשם שוטף וברד לסירוגין.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י