*
ממש בקרוב, אנחנו אמורים לצאת לחופשה קצרצרה אבל מפנקת במיוחד, לכבוד יום ההולדת ה 40 שלה ולפני שהיא עוברת הליך רפואי, שכבר נדחה פעם אחת.
הרבה זמן, שאני מחכה להזדמנות להתפנק איתה באותו מקום (כל עוד היימח שמם לא יפגיזו בלי חשבון), כבר הזמנתי לנו מאסג' וארוחת ערב והרבה מחשבות עסקו בשלל תסריטי זימה, אבל ככל שהזמן מתקרב, החרדות שלי, מרימות ראש ומתחילות לבעור.
חרדת ביצוע, שתי מילים מקוללות שלא נותנות לי שקט ורוגע. זה מפחיד אותי יותר כל תסריט אפוקליפטי (תגובה מידתית והגיונית, לא?!). לבינתיים, אני נמנע מכל אפשרות למגע ואינטימיות וזה לא ממש חכם מצידי.
**
אנחנו מתלטפים במיטה ומדברים, אני רוצה אותה, אני צריך להרגיש את המיצים שלה על היד שלי, הפה, מרוחות על כל הפנים שלי וזה לא נראה שהיא בעניין. "אל תכעס", היא אומרת, "אני מרגישה זקנה, שמנה, מוזנחת, מכוערת וממש לא מגיע לי את כל האהבה שלך והרצון שלך לספק אותי". אני מרגיש את הסכין נכנסת עמוק ללב ומסתובבת.
איך היא לא רואה את ה"גבר" שלה, שרק רוצה להתמסר לכל מ"מ בגוף שלה ולשרת אותה מתוך אהבה ותשוקה שלא יודעות גבול?!?! עוד לפני, שמתחילות מחשבות שזה בגלל הזין הקטן והזקפה שלו תמיד קיימת ועוד שלל סיבות מפגרות, ושהיא בכלל רוצה מישהו אחר, אני מנסה להסביר לה שאולי שווה לנסות גישה אחרת וכדי לקבל תמריץ לשינוי שגרה, היא צריכה קודם לקבל את האהבה והתשוקה שלי ולא קודם להוריד עשר ק"ג ואז להרגיש ראויה לדילדו שרק מתחנן ללקק לה את הכוס והתחת.
הסכמנו שלא להסכים ונשארנו מחובקים. אז אולי אין תשוקה וזימה, אבל אהבה יש בשפע.
***
אחרי השיחה ממקודם, היא שאלה אם אני רוצה לגמור, עניתי לה שלא וזה העציב אותה. ניסיתי להסביר לה שזה לא כיף בלעדיה ושזה בסדר מבחינתי להתאפק. אני לא זוכר מתי גמרתי פעם אחרונה, זה גם היה, כשהיא הציעה לי לגמור על הברכיים ליד המיטה, אולי לפני שבוע וחצי... אני מיוחם בטירוף וזקוק נואשות לפורקן. זה מבאס אותי שאני כזה חלש ולא יכול להתאפק. היא יצאה לעבודה, הילדים ילכו לבי"ס, אז אולי, זה הזמן המושלם, ללבוש משהו סקסי, להחדיר את הפלאג, לאונן לאט ולגמור על עצמי או על הרצפה ואז ללקק הכל. הדילמה, אם לבקש רשות לפני, או אולי לעדכן תוך כדי או אחרי מעשה ואולי שזה ישאר רק בינינו?!