21 ימים ללא גמירה.
21, כן.. אני בהתנזרות כבר 21 ימים. שלושה שבועות נטולי גמירה, נטולי זקפה, נטולי זימה.
בשבועיים הראשונים היינו עסוקים בדברים חשובים יותר מסקס, כאלה שפיזית ונפשית, לא באמת מאפשרים אפילו מחשבה על זימה. אפשר לומר שבגלל הסחות הדעת, ההתנזרות עברה די בקלות. רק בשלושת הימים האחרונים, התחלתי להרגיש את החרמנות מתחילה להתעורר.
הרבה מאוד זמן, לא התנזרתי ככה. אני זוכר שהיתה תקופה שהפסקתי לאונן לבד והיו ימים ארוכים של התנזרות (השיא היה 20 ימים) ובכל פעם ששכבנו, הייתי גומר מהר מהרגיל. (מה חשבתי לעצמי?!, דבר שיצר תסכול מיותר).
בדר"כ המחשבות המיניות-זימתיות שלי, קשורות יותר לליקון כוס וחור של תחת, ואצבעות בכוס בזמן שאני יונק פטמה, ונדיר שאני חושב על חדירה. אבל עכשיו, לא מתחשק לי לגמור לבד.
מתחשק לי לחדור אליה ולגמור תוך שניה. מתחשק לי להרגיש כלכך עלוב, אפס מאופס והיא תחייך אליי ותפקוד לרדת בין רגליה וללקק את הזרע שלי שינזל ממנה. "כל הכבוד, דילדו", היא תחמיא לי ואני ארגיש כלכך מושפל. היא כמובן, לא תוותר על גמירה, רק בגלל שלבעלה יש זין חסר תועלת. היא תתמסר לאצבעות שלי, שילוב של חדירה וגירוי דגדגן יעשו את העבודה.
האמת, שבימים האחרונים, שלחתי רמזים, כאלה שהיא מכירה ומזהה, אבל לא היה שיתוף פעולה. נראה לי שהיא לא במצב רוח לסקס או לקחת את המושכות, להשתמש בי, להשפיל... זה בסה"כ הגיוני ומקובל, השאלה כמה זמן, אני אצליח לדבוק בהתנזרות הזאת.