"אני רוצה שתסתכל עליי מאוננת", היא אמרה לי בלי להתבלבל ובהפתעה גמורה. "רק להסתכל, כן?", אני שואל במבוכה. "כן, רק להסתכל", היא אומרת ומרגיעה אותי. "אני אשכב על המיטה ואתה תשב על הכורסא בצד השני של החדר ורק תסתכל עליי, אל תגע בעצמך, אל תוריד בגדים, רק תסתכל, מקובל?", היא מסבירה ואני מאשר.
היא מזמינה אותי אליה הביתה, עושים סיבוב ומגיעים לחדר השינה. "אתה יכול לשבת", היא אומרת ואני מתיישב. היא נשכבת על המיטה, מביטה בי ואני נבוך ממה שהולך לקרות. היא פותחת מכנסיים ומכניסה יד אל בין רגליה. אני מביט בה מהופנט.
אני עוקב אחרי תנועת הנשימות שלה, מקשיב לכל צליל שיוצא לה מהפה. מרגש אותי לראות אותה בכזאת אינטימיות ומרגש אותי עוד יותר, שהיא מתעלמת מהנוכחות שלי. היא שקועה בעצמה, האצבעות שלה חופרות בתוכה, משפשות את הדגדגן והיא מתמסרת לעונג בעיניים עצומות.
מדי פעם היא עוצרת, פוקחת עיניים, מביטה בי, מחייכת וממשיכה לגעת בעצמה, כאילו היא רק בודקת שאני עדיין כאן. אני מביט בה מהופנט. בשלב מסוים היא מורידה את המכנסיים וזורקת אותן לרצפה. "תחתונים יפים", אני חושב לעצמי והיא שולפת צעצוע ממתחת לכרית. היא מצמידה אותו לדגדגן ומפעילה.
הזמזום של הצעצוע ממלא לי את המחשבות, אני מביט בה בסוג של התמסרות. מרגש אותי לראות את הגוף שלה נע ומתענג. אני לא יודע כמה זמן עבר, זה לא משנה, נעים לי, נעימה לי האינטימיות הזאת, נטולת הזימה והסקס. פתאום היא מגבירה את עוצמת הגניחות והן משתלטות על הזמזום של הצעצוע. הגוף שלה נע בצורה כלכך יפה.
היא גומרת חזק ורועדת כולה. אני רוצה לקום ולחבק אותה, אבל אסור. "מעניין איך הטעם והריח של הגמירה שלה", אני מפתיע את עצמי במחשבה שעוצרת את נשימתי. אני עוצם עיניים ומנסה לחשוב על כל דבר אחר, כדי להעלים את המחשבה.
היא נרגעת ונמרכת על המיטה. היא מביטה בי ואני לא יודע מה להגיד. היא לובשת את המכנסיים ומתיישבת על קצה המיטה מולי. "אפשר להזמין אותך לקפה?", היא שואלת ועונה בחיוב ושנינו קמים למטבח, כאילו לא קרה כלום.