לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני חודשיים. 14 ביולי 2024 בשעה 5:15

מָה גֶּבֶר רוֹצֶה / איה רוזנווסר רבין

"מְשֻׁתָּק. חֲצִי גּוּף תַּחְתּוֹן".
הוּא לֹא יִשְׁכַּח אֶת הַמַּבָּט הַקָּפוּא בְּעֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל הָרוֹפְאָה כְּשֶׁאָמְרָה לוֹ הֲכִי פָּשׁוּט, הֲכִי יָשִׁיר, שֶׁלֹּא יוּכַל לָלֶכֶת שׁוּב לְעוֹלָם.
גַּם לֹא אֶת הַשְּׂפָתַיִם הַתְּפוּחוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁרָעֲדוּ כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ ד"ר מָה עִם הַזַּיִן? הוּא יַחֲזֹר לַעֲמֹד? אֲנִי אוּכַל לְזַיֵּן? לָקַח לָהּ רֶגַע לְהִתְעַשֵּׁת וְהִיא פָּלְטָה בִּמְהִירוּת "זֶה אִינְדִּיבִידוּאָלִי. מִבְּדִיקוֹת שֶׁעָרַכְנוּ צָפוּי שִׁפּוּר קַל בַּהֶמְשֵׁךְ, יַרְחִיבוּ אִתְּךָ עַל זֶה בַּשִּׁקּוּם".
וְהוּא רַק דִּמְיֵן אֶת עַצְמוֹ מַרְחִיב אֶת הַשְּׂפָתַיִם הַנְּפוּחוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלָּהּ, תּוֹקֵעַ אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹכָהּ וּמְזַיֵּן לָהּ אֶת כָּל הַשִּׁתּוּק שֶׁלּוֹ.
הִיא צָדְקָה הַדּוֹקְטוֹרָה, כְּלוֹמַר צָדְקָה קְלִינִית, עַל פִּי כָּל הַמְּדַדִּים הַקְּלִינִיִּים חָל שִׁפּוּר, עֻבְדָּה - יֶשְׁנָהּ מְסֻגָּלוּת לַחֲדִירָה, אֲבָל כְּבָר שָׁנִים, הוּא לֹא מְזַיֵּן.
בְּכָל פַּעַם שֶׁאִשָּׁה מִזְדַּמֶּנֶת מְפַשֶּׂקֶת עָלָיו יֵרְכִיָּה בְּעוֹדוֹ מֻטָּל שָׁם כְּמוֹ שַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, וְדוֹחֶקֶת אֶת הַזִּקְפָּה הָרְפוּסָה שֶׁלּוֹ אֵל תּוֹכָהּ, הוּא עוֹצֵם עֵינַיִם וּמְדַמְיֵן אֶת עַצְמוֹ שֶׁל פַּעַם.
חָזָק, דּוֹמִינַנְטִי, פִיזִי, כַּמָּה פִיזִי הוּא הָיָה.
נָשִׁים הָיוּ מַשְׁלִיכוֹת עַצְמָן עַל הַפִיזִיּוּת הַזּוֹ, מוֹצְצוֹת אוֹתָהּ אֵלֵיהֶן וּמִתְעַנְּגוֹת עַל כָּל סָנְטִימֶטֶר.
עַכְשָׁו לֵךְ תִּבְנֶה בִּטָּחוֹן עַצְמִי חָדָשׁ, לֵךְ תִּלְמַד לַעֲשׂוֹת לָהֶן לִגְמֹר בְּלִי הַזַּיִן הַמְּפֹאָר שֶׁלְּךָ, לֵךְ תִּהְיֶה גֶּבֶר.
וְהוּא לָמַד.
לָמַד לְיַלֵּל אוֹתָן, אַחַת אַחַת, בִּלְחִישׁוֹת צְרוּדוֹת, לִטּוּפִים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים, עֵינַיִם מְבִינוֹת, לָשׁוֹן סַקְרָנִית וְאֶצְבָּעוֹת מְיֻמָּנוֹת.
אֲבָל אֱלֹהִים
הוּא כָּל כָּךְ רוֹצֶה
פַּעַם אַחַת
פָּשׁוּט לְזַיֵּן.

 

 

 

fatpanda{אדוני} - קורע לב... אמיתי בכללי, על כל סיטואציה של איבוד היכולת. ועל האובססיה. ועל מה חשוב באמת בכל פעולה. ואיך המוח שלנו משחק עליינו, איתנו, שולט בנו כדי לעשות מסכנים ומרוכזים במה שאין ולא במה שיש... המון תודה שפרסמת את הקטע הזה עכשיו, היום. זה כל כך מדבר אליי ועליי. הדלקת לי את הפנס בחושך... תודה, המון תודה...
לפני חודשיים
שרף אורנים​(אחר) - כשקראתי את הקטע הזה בפעם הראשונה, זלגו לי דמעות עוד לפני שסיימתי. וגם בקריאה עשירית זה עדיין מרעיד את הלב ואני מוצא את עצמי במילים האלה.
לפני חודשיים
fatpanda{אדוני} - הקטע מאוד חזק, אין ספק. דווקא מפני שהוא אמיתי ומתאר מצב המקרים איך הוא באמת, זאת אומרת: שתמיד יש כמה אפשרויות הפרשנות לטקסט וללמוד ממנו משהו אישי לכל אחד שקורא. למשל, שבשבילנו חשובה לא רק הפעולה עצמה אלה גם האופי ואיך היא נעשתה; שאם לא משקיעים ממש ברצינות מאמצים עדירים ומשנים את התפיסה שלנו, נשאר מסכנים ולא חשוב כמה נשקיע ברכישת יכולות וידע "במקום" הזה שאיבדנו; שחשוב לקבל את עצמנו כמו שאנחנו כאן ועכשיו ולא להיתקע בעבר, עד כמה נהדר הוא היה - הוא לא קיים כבר; שהווה לא פחות נהדר ואפילו יותר מספק ועשיר ונותן יותר דרכים לתת לאחרים מעצמו - אבל האובססיה לא נותנת להנות מזה... ועוד ועוד ועוד...
לפני חודשיים
שרף אורנים​(אחר) - זה לא תמיד קל, לקבל את עצמינו כמו שאנחנו כאן ועכשיו...
לפני חודשיים
fatpanda{אדוני} - לא, טעות שלך.
זה תמיד לא קל.
זה אף פעם לא קל.
זה תמיד שובר וקורע לחתיכות קטנות, לחגורות צרות מדממות. וזה תמיד כאב בלתי נסבל.
אבל אחרת אין גדילה, אין שינוי, אין משמעות לכל הדרך שעוברים. אחרת כל החיים שלנו זה רק בזבוז זמן וזלזול נוראי בכל מה שעשינו, עברנו, הקרבנו, איבדנו, למדנו, רכשנו... רק ככה אפשר להפנים את כל זה ולעשות באמת שלנו. ולהמשיך. שוב ושוב ושוב. להיוולד כל פעם מחדש.
לפני חודשיים
שרף אורנים​(אחר) - מסכים עם מילה ותודה שכתבת את כל מה שאני לא הצלחתי להביע. תודה מעומק הלב
לפני חודשיים
fatpanda{אדוני} - קיבלתי את התודה שלך עם הערכה. רק טיפשים חושבים שנולדים רק פיעם אחד במהלך החיים. יד לנו המון גילגולים, לפני שמתים סופית...
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י