11 שנים בלי גבריאל בלחסן. זה עדיין לא נתפס. אחד היוצרים העמוקים והכנים שצמחו כאן... שמח שזכיתי לראות אותו מופיע עם ובלי אלג'יר. תודה שהשאיר אחריו דיסקורגרפיה מרשימה.
זה אחד מהשירים של גבריאל, שאני הכי אוהב (טקסט רגוע יחסית לשירים אחרים, אבל עדיין יצירת מופת)
עם כל המילים האלה על הקירות
והשמן הפרחוני שלך, שזלג לו טיפות מהצוואר,
מהשיער, מהעיניים... שלך
נספג בכרית
הנה הוא מגיע עזוז וגיבור, רעב למלחמה
הוד והדר ובעיניו זוהר, ברגליו נחפז
ובדבריו שוטף מילים
נחש לוחש תחת השמיכה
ערמומי ומתחכם
אגדות ילדים
תנומה גדולה
ואם תלך לאן אלך,
ואם אצרח יענו לי השמיים.
גם אם אעוף למרחקים
ואתהלך בלבוש מלכות
לא ארע רע כי אתם עמדי ועיניכם מולי.
וצבאות וקרקסים ותמרות עשן כסוף
יתפוגגו לאבק דק והכל כתמול שלשום.
עם כל המחלה הזאת שהתפשטה בקירות
והלב הזה שדעך לו לאט לאט תחת העץ
נישא על זרועות מוכתמות בפצע
הן מניחות אותי על המיטה
בעדינות מכסות
ומכבות את האור
ברוך הבא, ילד צהוב
ברוך הבא, ילד
ברוך הבא
זה מההופעה משנה שעברה. מוקדש לך, שבטח לא תראי את הפוסט הזה כי חסמת אותי. יש לך עדיין מקום בלב שלי.
