בהחלטה של הדקה ה 98 סגרתי לנו (הכוונה לילדים ולי), לילה באיזור האהוב עליי במדינה. קמתי מוקדם בבוקר, אירגנתי הכל ויצאנו ליום וחצי של אילתור, קצת טבע במיטבו, קצת אוכל טוב, פינוקים וזמן איכות של אבא וילדים.
את היום סיימנו עייפים אך מרוצים. הילדים עלו למיטות שלהם בעליית הגג ואני פרשתי לחדר השינה שנראה ענקי בלעדיה. הנוכחות היומיומית שלה, חסרה לי. העדכונים הקטנים באמצע היום, חסרים לי. המוח שלי עובד שעות נוספות במחשבות על זימה.
הייתי רוצה לכתוב לה את כל מה שעובר בין המוח לבין הרגליים שלי אבל זה לא ממש מתאים כי היא טסה עם אמא שלה. העייפות, הקור בחוץ והחום בחדר הובילו אותי לנמנום עמוק שהסתיים הרבה לפני הבוקר ועם יד בתחתונים.
במשך שעה ליטפתי את עצמי וניהלתי שיחה דמיונית עם האישה של חיי. שיחה שטופת זימה מהסוג המטונף ביותר, מגרה בצורה כלכך מדוייקת ומשפיל... כמה שאני צריך השפלה עכשיו שתוריד אותי נמוך. ידעתי שאני אצליח להירדם אם לא אפרוק את התשוקות האלה.
קמתי מהמיטה, בדקתי שהילדים ישנים והלכתי למקלחת. מעט קרם גוף על הזין והרצתי משפטים מדוייקים להשפלה שתרוקן לי את הביצים בזריזות. אח"כ ישנתי כמו תינוק כשאני מחבק את הכרית ומדמיין אותה קרובה.