נאמנות ותשוקה

"אתה זוכר את הבריכה ההיא בצימר"? את לוחשת לי באוזן, מה שהיה בצימר, נשאר בצימר, אני חושב לעצמי כדי למנוע זקפה באמצע בריכה חצי מלאה... אני לוקח נשימה גדולה ונותן דחיפה עם הרגליים לדופן הבריכה וצולל לקרקעית... הרגליים דוחפות אותי קדימה ואני נותן לעצמי להתמסר לשקט הזה שמתחת למים והראש כבר חוזר אחורה לבריכה ההיא... הייתי נותן הרבה כדי להעלים לכמה רגעים את כל האנשים האלה שלא יכלו למצוא משהו יותר טוב לעשות בשבת בבוקר והיו חייבים לבוא לכאן.. להעלים את כולם ורק את ואני, בלי בגדים במים הקרים והנעימים האלה ולא אכפת שמישהו יכול לראות אותנו ואולי בכלל לא אכפת לי שמישהו יציץ, שיקנא.. הרבה מחשבות רצות לי בראש בזמן שהאוויר הולך ונגמר לי, מחשבות של זימה מהולות בתשוקה של זוג אוהבים, לא יכול להפריד ביניהם, מחשבות של נתינה ללא גבול וללא דרישות... האוויר כמעט נגמר ואני דוחף חזק ומוציא את הראש מעל למים... מסדר את הנשימה וצולל אל השקט הזה שוב כדי לחזור לעוד כמה שניות לפנטזיות שלי איתך, עוד כמה שניות לרגע הזה איתך.. האוויר עומד להיגמר שוב ואני מנסה למשוך עוד קצת ודוחף בכל הכוח עם הרגליים ומוציא את הראש בצד השני של הבריכה והכל מתערבב שוב יחד, אוגוסט, ילדים, משפחות, מחשבות, זימה, אבטיח... ילדים, מי רוצה אבטיח?!