נאמנות ותשוקה

אתמול זכיתי לשתות את הגמירות שלה.. מה הביג דיל, אתם שואלים?! אז נתחיל בזה שמגובר בגמירות, לא מובן מאליו ויותר מזה... עד לא מזמן זה לא היה כזה ברור ורק לעיתים רחוקות, זכיתי לטעום אותה.

עם הזמן זה הפך להיות סוג של נורמה או ריטואל.. ועדיין, זה מרגש אותי כמו בפעם הראשונה, כמו ילד שפותח מתנה... 

ה"בעיה היחידה" שהטעם שלה עדיין בפה שלי, לא משנה אם אכלתי, שתיתי, צחצחתי שיניים, שתיתי קפה, ספירט, עמבה.. אולי זה המוח שלי שמחרפן לי את החושים.. הטעם שלה הולך איתי לכל מקום ומזכיר לי רגעים של אושר אדיר, של תשוקה, התמסרות והחרמנות ממלאת לי את הביצים ואת הנשמה.