נאמנות ותשוקה

( Erinnerungsspur = עקבות זיכרון )

הזנחתי קצת את הפינה האמנותית שלי בבלוג ואין ראוי מדיטר אפלט להיות הקאמבק.

מדובר באמן רב תחומי (צילום, מציב, מיצג, פסל, אמן וידאו, צייר) גרמני, יליד 1935 ופעיל גם כיום.

דיטר אפלט הינו אחד האמנים שאני הכי אוהב והכי מחובר לעבודות שלו. אמן שהשפיע עליי רבות והוא ללא ספק אחד מכרטיסי הכניסה שלי לעולם "שלנו".

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כשדיטר אפל ומשפחתו חזרו לחווה שלהם, הם גילו הרס רב, גופות של חיילים במצבי ריקבון שונים. חוויה זו הותירה חותם על אפלט ויצרה את הבסיס לביטויו היצירתי.

דרך עבודותיו, אפלט, בוחן את גבולותיו הפיזיים והנפשיים שלו (כפי שהיה מאוד מקובל במהלך שנות ה 70 בסצינת האמנות החזותית בעיקר בגרמניה).

הדימויים שלו מעוררים ומאלצים את הצופה לחשוב, להכנס עמוק פנימה. הדימויים שלו נעים בין החיים והמוות, נוגעים בפחד, כאב וייסורים.

שנים עברו מהפעם הראשונה שנחשפתי לעבודות שלו ועדיין הן מרגשות אותי ומעלות הרבה מאוד שאלות.

"תבלו"