בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 3 שנים. 27 ביולי 2020 בשעה 4:32

חושך בחוץ, היא מתעוררת רגע לפני שהשעון מעורר שלי מצלצל. הפסקת לשים שעון מעורער כי שלי מעיר אותך ואני גם ככה ממשיך לישון. אני שומע אותך אבל נשאר עם עיניים עצומות, את מנשקת בעדינות ולוחשת לי שאת אוהבת אותי. אני מלטף את הפנים שלך ואת מבקשת סליחה על התגובה שלך מאתמול. אני לא יודע איפה לקבור את עצמי ומנסה להסביר לך שאת לא אשמה, שהכל בגללי ושתפסיקי לקחת אחריות על דברים שלא קשורים אליך. מפה לשם מתחילה שיחה רצינית כזאת עלינו, על הסקס שלנו, על השליטה שלך וההתמסרות שלי ואיך הכל כלכך פשוט אם רק אדע לדבר ולהסביר לך מה אני רוצה. אני מנסה להסביר לך שלפעמים כל מה שאני צריך זה את רשת הביטחון שלך, שתאספי אותי כשאני שוקע למבוכה ושלפעמים כל מה שאני צריך זה שתראי לי שאת רוצה אותי גם כשאני מרגיש הכי מושפל ועלוב והדרך משם לשיא התשוקה כלכך קצרה. לפעמים אני צריך כשתראי לי שאת לא מאוכזבת ממני ואז נצליח להתמודד ביחד עם כל החרמנות הזאת שממלאת את חלל החדר. 

לפעמים אני פשוט צריך להרגיש שאת רוצה את זה באמת ולא עושה לי טובה ולפעמים את צריכה בדיוק אותו דבר מצידי... זה קטע ששנינו כלכך דומים ועדיין נופלים כל פעם באותה מלכודת מטופשת. לבינתיים היד שלי כבר מגששת את הדרך אל השדיים שלך שלא הספקתי לפנק כראוי. את לוחשת לי באוזן מילים של זימה שהיית רוצה שאגיד לך כשתביני כמה אני מיוחם עליך וזאת הסיבה שגמרתי תוך דקה וחצי וכל מה שהייתי צריך אתמול זה לרדת ולשתות אותך כדי להתמודד עם הבושה וכדי שיעמוד לי שוב כדי שתוכלי לגמור עליי ולא רק מהאצבעות שלי. "תראה מה אתה עושה לי", את לוחשת לי באוזן ומזמינה אותי להרגיש את הרטיבות בין הרגליים שלך.

האצבעות שלי עמוק בתוכך ואני לוחש לך שאת כלכך סקסית כשאת לא מפחדת להיות המלכה שלי, במיוחד שאת משתמשת בי כמו דילדו כדי להגיע לסיפוק. אני יודע כמה את רעבה לזין וכמה את צריכה שאני אשרת אותך ולא תמיד את יודעת איך לבקש, אז אני מכניס עוד אצבע ומאונן לך עד שאת קרובה ובדיוק אז את עולה עליי ואני קשה במיוחד בשבילך ואת רטובה במיוחד. מביט בך מלמטה, מאוהב מתמיד, מיוחם מתמיד.

את חייבת את הגמירה הזאת עכשיו, את חייבת ואת מרשה לעצמך לרכב עליי בלי לחשוב על שום דבר מלבד הגמירה שלך. את משתוללת על הדילדו שלך, את שורטת, מכאיבה, אבל את יכולה לעשות בי כרצונך, זה מה שתמיד רציתי... את גומרת בבכי גדול, נותנת לכל הסכרים להיפתח ולשחרר את הכל ממך. את קורסת לחיבוק שלי ונעטפת בכל החום והאהבה. הרגע הזה מושלם, אושר טהור. 

היא תכנס להתקלח ואני אזכר פתאום שלא גמרתי. החרמנות תציף אותי ותקח אותי למחוזות אחרים. הפעם לא אשאר קפוא ואתן לביישנות לעצור אותי. הפעם אקום ואצטרף אליה למקלחת. הפעם ארד על ברכיי מולה ואבקש רשות לאונן ולגמור מולה. היא תסכים ותתחיל את הספירה לאחור ואני אגמור הרבה לפני שהיא תגיע לאפס...

 

* נכתב במקור למלא זמן, באיזה בוקר חורפי במיוחד. מאז הוא עודכן כמה וכמה פעמים *


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י