אתמול נגמר עם תחושת מועקה. זה התחיל עם דאגה והרגשת חוסר ודאות שתמיד מוציאה אותי מאיזון והמשיך לחשק אמיתי להוריד לעצמי סטירת לחי מצלצלת, כזאת שתעשה לי עדכון גרסה..
היא נרדמה צמודה אליי, עירומה. עטפתי אותה בכל החום והאהבה שבי. רציתי אותה כלכך, יותר מהכל ומצד שני לא היו כוחות ליזום ולילה קודם היא התלוננה על כאבים (מחזור מקולל, מיצינו אותך עד הפעם הבאה). היא נרדמה תוך שניות ונשארתי צמוד אליה, קצת אבוד.
הבוקר הגיע מוקדם מהרצוי וחזרתי לחבק אותה.. הבכורה עשתה סימני התעוררות וביטלה כל אפשרות לאינטימיות. היא הלכה להתקלח ואני מסתובב מצד לצד, מתלבט ומתלבט ובסוף מחליט להקים את עצמי ולהצטרף אליה למקלחת. היא מרימה את הראש, פותחת לרווחה את דלת המקלחון ונותנת את אישורה.
אני מביט בה ומלטף את הזין שלי שמתקשה לאט לאט. היא מחייכת חיוך סקסי כזה ומלטפת את עצמה. אני מתמסר למבט בה ולמגע של היד על הזין. אני לא צריך הרבה, כמה שפשופים ואני מתפוצץ בשקט, בלי גניחות, בלי קולות אחרים, בלי בכי, עוצם את העיניים שלא אצטרך להתמודד עם הנפילה שבאה שניה לפני שהזרע מתפרץ ממני אל היד שאוספת אותו.
אני עומד מולה, עיניים עצומות, יד מלא זרע, תחושה לא ברורה.. היא מקרב את ראשה, מנשקת אותי ומונעת מהדמעות להתחיל לזלוג. "אני אוהבת אותך", היא לוחשת, אני שוטף ידיים ובורח לשמיכה.