הבידוד הזה השבית להרבה זוגות את החרמנות, אנחנו לא היחידים. היא כבר מסוגרת בממ"ד ותצא משם רק אחה"צ, עייפה, מרוקנת והכי רחוק ממיניות שאפשר לדמיין. "אני מצטערת שאני ככה, נכנעת ללחץ", היא מתנצלת כשגונבת חיבוק אחד אחרון לפני שקמה ומתחילה לעבוד. "נשארו היום ומחר ואז אני שוב שלכם", היא מוסיפה ואני שואל בחרדה ונאיביות של ילד "גם שלי?".
היא מחבקת ומנשקת ואני נצמד אליה, אוחז בה בדיוק ב"שניצל", זה שהיא היתה מתה שיעלם, הראש שלי מונח על השדיים שלה ואני מחזיק את עצמי לא להתנפל כמו תינוק מורעב, על הפטמה שקרובה כלכך. הזין שלי צמוד לרגל שלה ומתחשק לי כלכך להשתפשף בה, אני יודע שהיא מרגישה אותו, היא מרגישה את ההתרגשות הכללית ולא מבינה למה אני על גבול התקפת חרדה.
המגע שלה מרעיד לי את הנשמה וזו לא רק החרמנות שמתעוררבת בי, זאת תשוקה מדוכאת, געגוע עמוק למגע, לחום... מביך אותי להרגיש כלכך חלש וחסר אונים, אני זה שבדר"כ החזק שעוטף אותה ומרים אותה ברגעי משבר. אני לא יודע להתמודד עם הגעגוע והחוסר הזה ויותר מהכל עם התחושה הזאת שכל מגע יכול להוביל אותי לנקודת האל חזור ולגמור.
בלילה כשהיא כבר נרדמה, לא יכולתי להפסיק ללטף את הזין מבעד לבד הנעים. הליטוף לאט לאט התגבר וקשה היה להפסיק אבל הבטחתי לעצמי להתאפק כמה שצריך ולא להיות חלש כמו פעם. גם אחרי שהיד התנתקה מהזין שלי והזקפה נעלמה כלא היתה, עדיין הפרפרים האלה בבטן ותחושת הביצים הכבדות, מטריפות אותי.
הריטואל הזה חזר על עצמו כמה פעמים בלילה ובאחת הפעמים התעוררתי מהגניחות של עצמי. נבהלתי אבל לא יכולתי להוריד ממני את היד והמשכתי לגעת בעצמי, יד על הזין ויד שניה מלטפת את שערות החזה שלי ומשם לפיטמות הכלכך רגישות שלי. השילוב של הכל הוביל אותי לטירוף חושים, אני לא יודע איך היא לא התעוררה מרוב תזוזות וגניחות בלתי נשלטות. הייתי קרוב כלכך, אבל לא הרשתי לעצמי לגמור, למרות שהייתי נותן הרבה שהיא תראה אותי ככה, מאבד שליטה לכמה רגעים.
התעוררתי עם זקפה כלכך חזקה וכאב ביצים מטריף. לא יכולתי להפסיק לגעת אבל בעצם הצלחתי... היא תכעס כשאספר לה שמנעתי מעצמי את הפורקן הזה. היא תמיד כועסת שאני מונע מעצמי סיפוק עצמי, בתקופות שהיא לא מסוגלת להתנתק מסיר הלחץ של החיים, לך תסביר לה שההתנזרות הזאת מעירה את הנשמה שלי וההצלחה במשימה ממלאת אותי באושר.
נצמדתי אליה מאחור, מלטף את הגוף שלה, מנשק את הגב שלה, הידיים שלה מרגישות חלקות ונעימות, הריח שלה ממלא לי את הריאות... רציתי שהרגע הזה לא יגמר לעולם, שיעצר העולם מצידי, רק אני והיא, צמודים כגוף אחד עם שני לבבות, אבל הרגע הסתיים והיא כבר שקועה בענייני עבודה ואני נשאר לגעת בעצמי עוד קצת... היום ומחר, זה מה שנשאר ואז היא תהייה גם שלי, אולי בעצם אני אהייה שלה.
