בפנים המבוגרים משחקים בלא לעשות לעשות ילדים
בוקר טוב דיירי ודיירות הכלוב
בפנים המבוגרים משחקים בלא לעשות לעשות ילדים
בוקר טוב דיירי ודיירות הכלוב
לכבוד ערב יום השואה...
קניתי נעליים חדשות.
בקודמות היו חורים.
לא יכולתי ללכת איתם יותר.
אנשים הלכו פה בנעליים מכאיבות ולפעמים במספר מידות מתחת למידתם,
ואני לא יכול ללבוש נעליים עם חור קטנטן.
אבל עזבו אותם, הם סבלו.
עזבו אותי, אני סובל.
הנעליים החדשות שלי לא ביקשו להיות פה.
הם לא כאן מרצון.
הם סך הכל ישבו להם בחנות, במבצע, ואני לקחתי אותם, בלי להגיד להם לאן ילכו.
נעליים לבנות, חדשות, נקיות, טהורות, שלא עברו עדיין כלום.
הם אפילו לא עברו יום אחד של הליכה.
ועכשיו הם הולכים לדרוך על מתים.
לדרוך על פולין.
לעבור על אדמה ארורה לשבוע ימים, בלי אפשרות בחירה, לפני שהספיקו להתרגל לקיומם בעולם.
הם נבחרו בסלקציה מתוך זוגות רבים.
הם נועדו להריסה ונלקח מהם נעוריהם,
החודש חודשיים הראשונים שבהם שומרים עליהם טוב טוב.
ביומם הראשון הם עברו בקברים, בבוץ ובגשם.
אני רוצה לבקש סליחה מנעליים אלו,
שנאלצים לעבור את כל זה בתחילת דרכם.
להגיע לערמת עפר של אנשים
לובשי הנעליים ייבכו על אחיהם בערמת העפר.
לובשי האנשים ייבכו על אחיהם בערמת הנעליים, שגם הם הובאו לשם במקרה.
האנשים נבחרו לשם, לא הם.
ובסוף הכל יילך, הנעליים יאספו לפח והאנשים ייאספו לפח שלהם.
נזכור את הנעליים, ולא נשכח.
הדברים מורכבים וקשים
אני מבין את זה
לא פלא שאני מתעצל לנסות
פלד כנראה מעורב בבחירה
אני בוחר בזה
אני יכול לבחור אחרת
לבחור לבחור
ללכת עד הסוף
לאורך זמן
לא לוותר
ללמוד מנפילות אם כבר נופלים
לזכות בכל כך הרבה יותר
לפיכך:
אני מתמודד
אני בוחר
אני ממשיך ולא מוותר*
על החתום (באהבה):
סקרן חדש
*צעד אחרי צעד
הזדמנות נוספת להצצה
בוקר טוב עם זקפת בוקר טובה
שורו הביטו וראו
יש משהו משחרר בלתת לכולם להציץ. אז מנוי לקצת ונראה אם נמשיך.
מתאים לי.
מתאים לי מאוד.
מתלבש עליי טוב ונראה גם נוח.
למה לא בעצם?
אין אחרות שעומדות בתור.
והחגורה מתהדקת.
משבצות קטנות בצבע על בד לבן.
כמה כפתורים. צווארון.
מידה סבירה לכל הדעות.
כתמים בולטים אינם מנת חלקה.
חדשה היא לא. אולי מחודשת.
הקולות מאשרים.
קדימה.
מחלת השקר
מאכלת את כל היצירה
המציאות עוצבה בחסר
אין לנו ברירה
אין פרטנר, עיתות מלחמה
3 מוצרי חלב ביום
שמעתי שזיתים טובים לזכרון
אך לא זוכר איפה
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
אז לא ידענו
מותר לאדם הבהמה
זוהי אינה מקטרת
היא רק קצת עייפה
עכשיו במבצע
העושר יחלחל
אושר בפייסבוק
מתייג מחיר
בלייקים של בוטים
NFT...
כסף.
1.
בלילות האחרונים
החלומות שונים
הכוונה זהה
בדרכים אחרות
אני מוצא
אני איתה
זוכר חום
זוכר ציפייה
ותחושת נחמה
השלמה
2.
במציאות בלי ספק
אבחנות שונות
המסקנה זהה
לא חשובות הסיבות
לא מוצא
לא איתה
מה יש לזכור?
מה יש להרגיש?
עדיף לחלום
להמשיך
3.
אם כך מדוע כה קשה להירדם?