|
|
|
מה אני עושה פה בכלל?
לא חסר שורות שלא סומנו
וזמן חומק לאט בשעון
בראש הוא לא מכוּון
ומחשיך מוקדם
אין דם חדש בגוף
יושב או עומד זקוף בניגוד
למה שמצופה
ויבש פה
מה אני רוצה להיות?
אין סבלנות לענות
אפשר לדחות לכשיהיה
מתאים יותר מסביב
ובמרכז פקוק
מגניב בשקט פיהוק
ומוותר על עוד שורה או שתיים
תמיד נשאר מחר רפה
ויבש בפה
רק תחושה
ולפעמים
ויש אותי
ויש ביחד
ואותך ואותנו
לזה אני מוכן להתמכר
בשביל זה אני נכון לוותר
ולרצות לבחור
(מתוק בלב)
"ושוקולד סתם"
תני לי להפסיק
תני לי רגע בלעדייך
שאדע את החסר
ארגיש את הכאב
אראה את החור
אגלה געגוע
תני לי הזדמנות להיפרד
בלי רצון
ברצון ובידידות
תודה
או -
תני לי חיבוק
מבטיח להחזיר
את קרובה אליי
נראה לי
או מרגיש
התקרבי אליי עוד
בגוף, לא בשמיים, בראש
תני לי לעטוף אותך
עוטפת אותי
ומאשרת
אנחנו כאן
את
אני
רעשי רקע
היא אומרת
הכל רעשי רקע
ואני לא מבין למה היא רוצה שאקשיב
תאהב אותי - היא אומרת עם העיניים
חבק אותי - היא אומרת עם הכתפיים
דבר איתי - היא אמרה לפני כמעט שבועיים
רעשי רקע
היא אומרת
הכל רעשי רקע
הכל מלבדך
"ומפנה אליי את הגב"
נבוכה מאוד הייתה יעל
עמוק שקועה היא במיטה
הטלפון צלצל
להתעלם ניסתה יעל
אולי זה לא כל כך נורא
אך המצפון קלקל
להתארגן קפצה יעל
לשים כסות של מוכנה
ברדיו החזאי בלבל
לא שמש,
לא מעונן חלקית,
לא התחממות קלה,
חורף. גשם.
אל העולם יצאה יעל
עם כל הטוב עם כל הרע
שאת נפשה טלטל
החליפה תחנה יעל
התנחמה בשמצאה
כשהסולן סלסל
ולא עזבה אותה יעל
המחשבה המעיקה
אותו המסר שחלחל
לא אושר,
לא תחושת משמעות,
לא סבל קיומי,
רגע. ועוד אחד.
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה. לא.
"הידיעה שבעתיד היא תיוולד מחדש לא מנחמת בכלל"
1.
נתתי את כולי
אפשר לבנות עליי
מחובר לקרקע
מסור ונאמן
משרה בטחון
2.
נתתי את כולי
אפשר לבנות עליי
כתפי רחבות
וליבי מדמם
נקרא למטרה
3.
נתתי את כולי
אפשר לבנות עליי
אדשן את פריחתנו
אהיה בסיס איתן
לבטון, פלדה וזכוכית
4.
נתתי את כולי
אפשר לבנות עליי
אם כך מדוע אני חש
שיש לי עוד לתת?
אנא, בנו בשקט ותנו לי לנוח
תשומת ליבי ישנה
הניחו לה
אם לא תישן תכביד על ליבי
וליבי עובד קשה
הוא אינו יכול שיכבידו עליו עוד
תשומת ליבי ישנה
הניחו לה
יש אחרות טובות וראויות
אשליית הייחוד
היא קרב מתמשך בין שכל להגיון
תשומת ליבי ישנה
הניחו לה
הרי אחר כך תרצו בה
והיא תיגמר
משימוש יתר במשאבי הלב
הניחו לה
ולי
לנו
(תודה וסליחה)
הנפש רוצה שיקשיבו לה. שידובבו אותה וייתנו לה מקום.
הראש מנסה, באמת שמנסה. אך הגוף קורס תחת הכל ומחזיר את הנפש לפחד ויאוש.
הרופא אמר שצריך לבדוק. אבא אמר שצריך לנוח.
הזין אומר שצריך לגמור. הקיבה רוצה לאכול והגרון להקיא.
ואני אסתובב בין מבחנות, כריות, זרע, בשר וקיא.
אחפש את האור בקצה. אאמין שהשינוי ממש כאן ושסבל מגיע עם השלת הסיפור שלא עבד לקראת סיפור חדש.
כל צעד שאני עושה הוא עוד צעד בדרך לגאולה
והלב שלי יודע לחמול. למד לחמול לאחרים וכעת גם לעצמו. לעצמי.
רוצה להכות ולחבק. לבכות ולענג.
לסיום אאחז בתקווה ובשמחה
חג פורים שמח
פסים וחברבורות
פרווה חלקה, נעימה
משלימה את אוזלת המגע מהיד
מעירה עצבים שצמאים לערוב
במקום שאין - יש
במקום שיש - חלום
ולחלום זה מתיש
כאשר הבוץ עוד לא יבש על המגפיים
והקומקום שורק
רוח קרירה מפתח בחלון
נשמע שדברים זזים מעלינו
בי עשן הגחלים חונק
זמן לישון
כל מה שהבנתי
לא עוזר לי להבין
את מבינה?
המודעות הזו מתסכלת
מפחיד יותר מפעם
מפלצות מחייכות
מבפנים
הערפל הזה משגע
ואש שוטפת שדה חרוש
מלבה את התלמים
שועטת אל הקרב
בלי מטרה-בלי הפסקה
אני אוהב אותה
אם הייתי לא ברור
אני מבין
זו הכוונה
השיר הזה קצר.
יש מציאות בתוך התודעה שלי
אני רוצה לגלות אותה
יש רצון בתוך התודעה שלי
התודעה שלי
התודעה שלי אוהבת לצייר
על תמונת המקור
כדי שתיראה צבעונית
כמו שאני מדמיין בפנים
שרבוטים קלים שמושכים
ומהתלים ברצון לגלות.
להתאהב באפור
זה אפור -
חדירה לתודעה
וסידור מחדש
יעיל יותר
יפה ומכובד
שמקל לגלות
דברים שלא רציתי.
