כמה מן היצירה נכון לזקוף למקלדת?
כמובן שהיצירה באה מן היוצר
ואיני בא לגרוע ממרכזיותו,
אך אני בספק אם שלמותה הייתה נותרת לו היה כותב אותה עם קלידים קשים או דביקים.
מה המקום של המותג, המפרט הטכני, ההעדפות וההתאמות האישיות לכותב?
מה המקום של גודל האות, ההסיטוריה האישית, השייכות לכותב, כמות הידיים שעברה ומיקום כל כפתור?
האם ניכר כלל ששורות אלו נכתבו לא על מקלדת אלא על גב של טקסט של דיוויד הארווי בטוש ירוק שבור?
היד כותבת. המוח מנסח. הנפש יוצרת.
כולן מושפעות. כולן מוטות.
מתי היד תתעייף?
במה המוח עסוק?
כמה מדממת הנפש?
האם יש חלון קרוב? ומה הנוף שנשקף ממנו?
לאן נעלם הזבוב שהטריד? מה יהיה עם חייו הקצרים שנותרו?
לפיכך - יצירה היא מרד מתמיד בתנאים ובנסיבות!