אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירים ואיברים

מכיל דברים שכתבתי ותמונות עירום שלי
לפני שנתיים. 28 בפברואר 2022 בשעה 7:59

כמה מן היצירה נכון לזקוף למקלדת?

כמובן שהיצירה באה מן היוצר

ואיני בא לגרוע ממרכזיותו,

אך אני בספק אם שלמותה הייתה נותרת לו היה כותב אותה עם קלידים קשים או דביקים.

מה המקום של המותג, המפרט הטכני, ההעדפות וההתאמות האישיות לכותב?

מה המקום של גודל האות, ההסיטוריה האישית, השייכות לכותב, כמות הידיים שעברה ומיקום כל כפתור?

האם ניכר כלל ששורות אלו נכתבו לא על מקלדת אלא על גב של טקסט של דיוויד הארווי בטוש ירוק שבור?

היד כותבת. המוח מנסח. הנפש יוצרת.

כולן מושפעות. כולן מוטות.

מתי היד תתעייף?

במה המוח עסוק?

כמה מדממת הנפש?

האם יש חלון קרוב? ומה הנוף שנשקף ממנו?

לאן נעלם הזבוב שהטריד? מה יהיה עם חייו הקצרים שנותרו?

לפיכך - יצירה היא מרד מתמיד בתנאים ובנסיבות!

לפני שנתיים. 27 בפברואר 2022 בשעה 19:00

היא יודעת.

הרגשתי את זה בזריזות המוגזמת בבליעת הרוק.

היא לא מאמינה.

אני לא שוקל מספיק וקצת פחות מחוספס.

או שאולי אני סתם חסר בטחון?!

למה שתחשוד בכלל?

בלאו הכי ההשפעות משתנות מאדם לאדם

ואפילו יכולות לצוץ תופעות לוואי.

גם אני עשוי מדברים שאפשר להיות רגישים אליהם.

חשוך ורטוב פה.

שומע רעשים בבטן.

הבטן בטוח יודעת.

אין לי מה לספק לה שקרים.

אני רוצה לעזור גם אם אין לי את הכלים.

שמעתי שזה אפשרי. כמו קסם. כמו אשליה.

תמיד אהבתי אשליות וקסמים.

מי ידע שאגדל להיות כזה בעצמי.

מקווה שהיא לא יודעת. שתתן הזדמנות.

ועמוק בפנים אני רוצה שתדע את האמת,

ועדיין תקבל אותי.

לפני שנתיים. 26 בפברואר 2022 בשעה 10:18

בסוף אמצא אותך

גם אם לא תהי את

גם אם לא אהיה אני

בסוף אמצא אותך

ולא חשוב כמה זמן ייקח

ולא חשוב כיצד ואיפה

בסוף אמצא אותך

כן. אותך - לא איזו מסתורית

כן. אמצא - אתחיל בלחפש

ובסוף אמצא אותך

יהיו עוד אתגרים

נצבע ביחד בורוד

בסוף אמצא אותך

אל תדאגי, אני אדאג כעת

אמנם את עדיין לא יודעת, אבל אני יודע

בסוף אמצא אותך

ונראה כי טוב

 

"Should I go out and find you

Or will you find me?"

לפני שנתיים. 24 בפברואר 2022 בשעה 16:27

קמה ליום חדש הגברת

משילה את חול החלום ומתגנדרת

מרת דמוקרטיה הו רבת היופי

הקיצה משנתה זו ללא הדופי

איזה סטייל, איזה אופי.

חליפת המכנסיים מביסה את הכתנת

מדמה לעצמה את מראה הילדונת.

לא עוד מחוך כולא את גופה

מהפכת החופש נגלית בחזיה

חום המייבש שולח לה מסרים של אהבה

מסרקת את שערה הרך, הצהוב.

ופותחת את היום שאינו אלא רק טוב.

כל מה שהיא צריכה, תוכל להשיג

דבר זה הוא כלל לא חריג

אין איש שעליה חושב קצת להלעיג

אשת על, שווה באנשים

דואגת לכולם מבלי משים

גם לנשים

חלום זה יתממש בקלות

ומי שמעז לומר אחרת פשוט

לא מבין כלל, חצי כלל בעבדות.

 

"יש גבול אין גבול"

לפני שנתיים. 23 בפברואר 2022 בשעה 13:34

מרגיש-שלא.

עומד על שלו.

או שמא הפוך אולי?!

בחיי שלא חשבתי כך.

אך להרגיש? מה פתאום!

נבצר ממני, אני במבצר.

בואו לבקר. סידרתי, ניקיתי,

צחצחתי, יש קפה וכיבוד קל.

לארח זה טוב. טוב לך טוב לכולם.

ומה איתי? עזבו אותי, לא חשוב.

רק תבואו ויהיה בסדר. נשב, נדבר,

נהפוך את העולם, איזו חברה

ניצור.

אני אשאר במבצר,

לא כי טוב אלא בגלל.

המשך לכך לא נראה באופק.

ישנו נוף אחר. שקט.

שלווה וכמה עצים ישנים.

ישנים!

אני ער. לנצח. במבצר. אז בואו. בכל שעה,

מבטיח שאוכל להתפנות ולבדר אתכם,

לעזור. הדלת תמיד פתוחה בפני כל

אחד. באמת. רק צריך לבחור ולבוא. אל

תחששו מכך שהדלת היא רק ציור על חומה,

על קיר. כנסו! בואו! למרות שאי אפשר,

עשו את הבלתי אפשרי, בשבילי.

 

"קנה מה שאין אל תקנה מה שיש"

לפני שנתיים. 26 בדצמבר 2021 בשעה 19:32

גור לך מעצמך

זה רק אתה בסוף ואין אחר

לא תופנה אליך אנחה

אם תתמוגג, אז תיזהר

אל תתמוטט, עצת חבר

ותתמודד, רצוי מהר

תשמע מה שאני אומר

ופעל...

לפני שנתיים. 20 בדצמבר 2021 בשעה 20:56

לפני שנתיים. 11 בדצמבר 2021 בשעה 21:52

לפני שנתיים. 11 בדצמבר 2021 בשעה 7:45

זקפה חלקית על מצע סגול. זקוק למומחית שתאריך את המצב

לפני שנתיים. 8 בדצמבר 2021 בשעה 17:13

הימים מתארכים

הלילות בודדים

בחיים אין מטרה

העולם הזה רע

אין על מה לדבר

אפשר לוותר

 

ואז היא באה

והכל נהיה טוב

אין יותר צרות

אין דאגות

רק היא, ואני

היא עליי הסתכלה

והעולם נעצר

הכל נעלם

ברגע מושלם

רק היא ואני