חלקי מילים

ולפעמים יש חיבוקים שעושים לי נעים בלב ואני מודה לפני שנרדמת על נדיבותו ורוחבו וגובהו של המחבק.

ובבוקר, קצת קלילה יותר ממהרת לקנות ירקות להמשך היום ולא מצליחה רק.

פרימת קשרים במקום וודו

אני מחליטה באופן ממש יוצא דופן לקחת יומנוחה ולהשאר בבית ומסדרת ומנסה לישון ומנסה לבחון את מגבלות הדמיון ולא יודעת לנסח שאלות ומדיטציות מונחות מהמרשתת מוציאות ממני צחוק ווולט לא יודע להציע לי את מה שבא לי לאכול וכשאהובתי מספרת לי על שלכת פתאום נכנס לי ענן! אמיתי! למרפסת.

ובשעה לא סבירה לי אני יוצאת לשאופ אויר ולהתקל במה שזימן לי היקום ומתאמצת לא לברוח.

מישהו ב 26.3.21 אמר לי 

באוטו-את-יכולה-הכל

וטרחתי וכתבתי בפתקים שלי כי זה היה מצחיק או חשוב או נדיר ואני זוכרת מי אבל לא על מה נאמר.

ואמש אחרי הצגת שלוש נשים מרגשת בדרום המוזר של תל אביב, שתי בלונדיניות לא מקוריות, אני ג'ינג'ית של פעם והיא מרוקאית מקורית, נכנסות לאוטו ובאופנדיר לא אני היא שנוהגת ומקיאה בדרך את כל המקסיקני והיא אומרת לי, מצחיקולית - באוטו שלי מותר הכל. 

ובין חלום לערות יש כאן רוחשורקת ואני מדמיינת או חולמת או שאולי קרה באמת - שנפל מנופ ענק מאתר בניה סמוך לבית, אבל נזכרת שזה לא הביתשלי. קמה לשתות מים קרים ולאנרדמת. העיקר שיש לי שמלה לעוד חצישנה.

אין כמו להתאמץ ולא לאכול אפ פירור שוקולד או מתוק כלשהו במשך עשר (!) שעות עם מיליון פיתויים ואז בחמש לזכור שהשארתי באוטו שלל פלפלים צבעוניים בשרניים מאתמול ואז לטרופ אותם רותחים ודוחים כי הראש רוצה מזון.

בטלפון קצר נתבקשתי לבוא לקחת שקית אחרונה ואני מגיעה מתולתלת ורעננה ולא זוכרת את הקוד לדלת ופוגשת בית לא מסודר, קר, יושב בו איש לא צעיר, מחבק אותי חיבוק לא חם, אנחנו עושים התעדכנות של מכרים ותיקים ומשקשקים כוסית של המשקה השני החביב עלי ואני אמיצה אחרי 2 כוסיות ומדברת על התנהגות לא מכבדת, וכרגיל נשארת עם עצמי ועם גאווה על היכולת. את מותק, הוא אומר ואני הולכת משם זקופה וחזקה.

THE END

הכי עדיפ בשש

השראה לשנת לילה. או לצייד.